מי שלא הדליק את נרות החנוכה עד צאת־הכוכבים, ידליקם בברכה בתוך חצי שעה מצאת־הכוכבים; ובזמן זה מברך אף כשאין עוברים ושבים ברחוב והוא נמצא לבדו בביתו (הגר"מ פיינשטיין, הגרש"ז אויערבך, הגרב"צ אבא־שאול, הגרי"ש אלישיב והגר"נ קרליץ).
לאחר חצי שעה מצאת־הכוכבים: המדליק בחוץ או בחלון, באופן שה'פרסומי ניסא' הוא לעומדים בחוץ - לדעת הגרי"ש אלישיב, כל עוד ישנם עוברים ושבים ברחוב ידליק בברכה, ולאחר מכן ידליק ללא ברכה, ולדעת הגר"נ קרליץ, אף כשעדיין ישנם עוברים ושבים ידליק ללא ברכה.
והמדליק בפנים, באופן שהפרסומי־ניסא הוא לבני הבית, ידליק בברכה עד עלות־השחר, ובתנאי שכמה מבני הבית - ויש שכתב: אפילו אחד מבני הבית - עֵרִים בשעת ההדלקה, אך אם כולם ישנים, ידליק ללא ברכה; ויש אומרים שניתן לברך אף כשכל בני הבית ישנים או שנמצא לבדו, וכתב במשנה־ברורה שאין מוחים ביד הנוהג כן, והגר"מ פיינשטיין ביאר את שיטתם, שלדעתם הפרסומי־ניסא אינו אלא צורת עשיית המצוה לכתחילה, ובדיעבד ניתן לקיימה אף ללא פירסומי ניסא, ולברך, ודעתו שכך יש לנהוג למעשה, וכן כתב הגר"ש ואזנר שהמנהג בימינו כדעה זו - לברך עד עלות־השחר אף כשהמדליק נמצא לבדו. [שו"ע תרעב, ב, משנ"ב יא ושעה"צ יז; ביאורים ומוספים 'דרשו', 36-40]