יום ראשון י"ג בסיון תשע"ח
האם מותר לטלטל מוקצה באמצעות הרגל?
מותר לטלטל מוקצה בטלטול 'מן הצד', דהיינו באמצעות חפץ המותר בטלטול, וכגון אם מונח חפץ של היתר מתחת לערימת חפצי מוקצה, וחלק ממנו בולט החוצה – מותר למושכו אל מחוץ לערימה, למרות שעל ידי זה מִטלטלים חפצי המוקצה מאליהם וזזים ממקומם; (ובתנאי שהטלטול נעשה לצורך דבר המותר, ולא לצורך המוקצה).
וטלטול מוקצה בגופו – כאשר יש בכך שינוי מדרך הטלטול הרגילה של חפץ זה – מותר אף לצורך המוקצה עצמו, אך אין לטלטל בצורה זו אלא בשעת הצורך. ויש מגדולי האחרונים שאסר טלטול מוקצה בגופו אף לצורך דבר המותר. וטלטול בגופו כאשר המטרה אינהּ טלטול המוקצה, וכגון שמטלטלו ברגליו בדרך הילוכו – מותר לכל הדעות.
[שו"ע שיא, ח, ומשנ"ב כח, ל ו־לב; ביאורים ומוספים דרשו, 32-33]
באיזה מקרה מותר להוציא בשבת בצל הטמון באדמה?
בצל או צנון המונחים על גבי האדמה והשרישו בה, אסור לתולשם בשבת מדאורייתא, משום איסור 'תולש', שהוא תולדה של מלאכת 'קוצר'; וזאת אף אם לא היתה כוונת האדם לזורעם בקרקע, ואף אם אינם מכוסים בעפר.
ובצל או צנון שניתנו בקרקע לשם זריעה, וכיסום בעפר, וטרם השרישו – אין איסור תורה בהוצאתם, אבל אסרו חכמים להוציאם בשבת, גם כשאין צורך להזיז עפר בידים כדי להוציאם; וטעם האיסור, כדי שלא ייכשלו בתלישת בצל וצנון שכבר השרישו.
ברם, בצל וצנון שהטמינם בעפר הגינה או השדה שלא למטרת זריעה – מותר להוציאם בטרם השרישו, ובתנאי שלא יזיז את העפר בידיו, אלא בטלטול 'מן הצד', וכגון שאחד העלים מבצבץ מבעד לעפר ויכול למשוך באמצעותו את הירק.
[שו"ע שיא, ח, ומשנ"ב כה-כח; ביאורים ומוספים דרשו, 27]
אם הניחו מוקצה על דפים כדי שלא יעופו ברוח – האם הם נעשו 'בסיס לדבר האסור'?
חפץ שמותר לטלטלו בשבת, שהניחו עליו לפני שבת חפץ של מוקצה, על דעת שיהיה מונח שם במשך השבת, והיה מונח עליו בזמן בין השמשות של כניסת השבת – נעשה בכך 'בסיס לדבר האסור', ואסור לטלטלו בשבת.
דין זה אמוּר רק כאשר מטרת הנחת המוקצה היא שחפץ ההיתר ישמש לו כבסיס, אך אם המטרה היא להיפך – שהמוקצה ישמש את חפץ ההיתר, אין חפץ ההיתר נחשב כבסיס לדבר האסור, ואם המוקצה נפל מעליו בשבת, או שניתן לנער מעליו את המוקצה על ידי הטייתו וכדומה – מותר לטלטלו.
ולדוגמה: אם הניחו מוקצה על גבי דפים של דברי תורה כדי להחזיקם שלא יעופו ברוח, אין הניירות נחשבים כבסיס לדבר האסור, ומותר למושכם מתחת למוקצה בשבת.
[שו"ע שיא, ח, ומשנ"ב כט]