עם ישראל בתוך תורתו, דומה לטייס הנמצא בתאו שבתוך מטוס קרב, ונשלח להפציץ מטרה מסוימת בשטח האויב. האם יכול הטייס באמצע הטיסה לחשוב לרדת קצת לטייל, כדי לא להיות 'כבול' בתאו? האם יעלה על דעתו להתלונן מדוע 'כבלו' אותו, הרי השקיעו בו כל כך הרבה והוא משובח ומעולה, ומדוע לא יתנו לו לעשות ככל העולה על רוחו?…
אדרבה – אומרים לטייס הזה – דווקא מכיון שאתה מעולה והולך לבצע משימה חשובה מאד – עליך להיות כבול למשימה ולא להסיח דעתך ממנה כלל וכלל!
כל יהודי הוא בבחינת 'טייס' ואף יותר מכך. כל נשמה ונשמה שירדה לעולם הזה ונכנסה לתוך ה'מטוס' – זה הגוף – צריכה לנווט את דרכה בעולם על פי התורה הקדושה, לדעת מה אסור ומה מותר. אם תשלח את ידה לכפתור חשמלי בשבת, ותדליק את האור – היא עלולה 'לפוצץ' את 'המטוס' על יושביו. "לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה", הזהר והשמר לנפשך!
לפעמים צריך לסגור את העיניים, ולפעמים צריך למלמל בשפתיים, ישנן הנחיות שונות בהתאם למצב הנתון.
מדי פעם מוטל עלינו – ה'טייסים' – לשלח הודעה למרכז הבקרה ב"יוסטון", זוהי הברכה הנשלחת לשמי מרום. כל מילה נקלטת ומשודרת למעלה, בעולמות העליונים. בעבר היה קשה להאמין בכך, אבל כיום כולם מבינים שאין בכך פלא. הרי כל אחד יכול לדבר במכשיר מסוים כאן, וישמעוהו במרחק אלפי קילומטרים, בארצות הברית.
יהודי ששומע דברי חיזוק על תורה ועל יראת שמים, ועם כל זאת לא משנה את דרכו – אין זה נקרא ששמע. השמיעה נחשבת לשמיעה רק כאשר היא מתבטאת בקיום הדברים הלכה למעשה.
דוגמא לשמיעה שהביאה לתוצאות מעשיות, היא המעשה הבא בהורים חילונים ששלחו את בתם הקטנה לגן הדתי שבקרבת ביתם. באה הבת ביום שישי ואמרה לאמה: "הגננת אמרה שצריך להדליק נרות שבת".
אמרה האם: "אנחנו לא מדליקים".
"אבל הגננת אמרה שכל היהודים מדליקים", התעקשה הילדה.
"תעזבי, אנחנו לא!".
"אם את אינך מדליקה", אמרה הבת, "אני אדליק".
נזפה בה האם, אבל הילדה בשלה. הלכה למכולת וביקשה שני נרות. בעל המכולת, שהכיר את המשפחה, ידע שהם אינם מדליקים נרות שבת, וחשב לעצמו: כנראה שיש להם אזכרה. נתן לילדה שני נרות נשמה.
בכניסת השבת נסגרה הילדה בתוך חדרה והדליקה את שני הנרות.
אמה נכנסה לחדר ונבהלה. מה פשר נרות הנשמה הללו?" שאלה את בתה.
"הדלקתי שני נרות", אמרה הילדה, "אחד בשבילך, אמא, ואחד בשביל אבא"…
האמא היתה מזועזעת עד עמקי נשמתה. כבר למחרת הלכה לבית הכנסת, היא ובעלה התחילו לשמור שבת, וחזרו בתשובה שלמה.
זוהי שמיעה נוגעת ללב, שנכנסת מיד ומשפיעה על האדם לשנות את דרכו ואת מעשיו.
(מתוך 'משכני' – שמות)