היום נלמד: כתיבת שם התורם על חפץ שתרם
יום ראשון א' באלול תשע"ו
בית כנסת שנחלק לשניִם - כיצד מחלקים את חפצי בית הכנסת?
בית כנסת שנחלק לשניִם שלא משום מחלוקת, אלא מסיבה אחרת, כגון שהמקום הנוכחי אינו מכיל את כל המתפללים - יש לחלק את ספרי התורה ושאר חפצי בית הכנסת, באופן יחסי לפי מספר המתפללים שמגיל 'בר מצוה' ומעלה אשר בכל אחד מבתי הכנסת; ויש אומרים שיש לכלול בחישוב היחסי גם את הנשים והילדים. ואם יש ספר תורה, או חפץ אחר, שהקדיש אותו אחד מהמתפללים, ועדיין 'שְׁמוֹ עָלָיו' - כגון ספר תורה שנקרא בפי הציבור 'הספר של פלוני' - רשאי המקדיש לקחתו לבית הכנסת שבו בחר להתפלל. [ס"ק נט; וראה ביאורים ומוספים דרשו, 62]
מדוע ראוי לפרסם את שם התורם חפץ לבית הכנסת?
התורם חפץ לבית הכנסת, ורוצה שיכתבו את שמו עליו, צריכים הגבאים לעשות כרצונו, ואף ראוי לעשות כן, כדי שיהיה זכרון לעושי מצוה על המצוה שעשו, וכן משום שהדבר עשוי לגרום לאחרים לתרום אף הם. ואם הגבאים רוצים לכתוב את שמו לוח תורמים התלוי בבית הכנסת, רשאים לעשות כן. ועל מעיל ספר התורה - יש סיבה נוספת לכתוב את השם, כדי שיהיה ידוע למי שייך הספר, בהתאם לדעת הסוברים שאין להקדיש ספר תורה לגמרי לבית הכנסת, רק לתתו בהשאלה, כדי שלא תִפקע מבעליו מצות כתיבת ספר תורה. [ס"ק נט; ביאורים ומוספים דרשו, 64-65]
נפל השלט שעליו כתוב שם התורם - האם חייבים להשיבו למקומו?
כאמור, התורם חפץ לבית הכנסת, רשאי לדרוש שיכתבו את שמו עליו. ורשאי לדרוש זאת אף לאחר שכבר תרם, ולאו דווקא בשעת התרומה. ואף אם נמחק שם התורם, או שנפל השלט שעליו נכתב שמו - חובה לכותבו מחדש או להשיב את השלט למקומו, כיון שאם לא יעשו כן, יש בכך גזילת זכות התורם שהקפיד ששמו יהא כתוב על החפץ. אולם, אם התורם לא ביקש שיכתבו את שמו, והגבאים עשו זאת מדעתם - יתכן שאין צורך לכתוב את השם מחדש או להשיב את השלט. [ביאורים ומוספים דרשו, 66]