יום שלישי כ"ז תשרי תשע"ח
האם אורח יוצא ידי חובה בהדלקת נרות של המארח?
אורח שאין לו חדר מיוחד לעצמו לא לשינה ולא לאכילה, אלא משתמש בחדרים שגם בני ביתו של המארח משתמשים בהם – אינו חייב להדליק נרות שבת, שהרי מצות הדלקת הנר בחדרים אלו מוטלת על בני הבית. אולם, עליו לקיים מצות הדלקת הנר בשבת, ולפיכך – אם אשתו מדליקה בביתו, הריהו יוצא בהדלקתה; ואם אינה מדליקה, וכגון שבני משפחתו מתארחים יחד עמו – יתן פרוטה למארח על מנת לזכות תמורתה בחלק מהנר, או שיַקנה לו המארח חלק בנר במתנה, והריהו יוצא בהדלקת המארח. ואם מדובר באורח הסמוך על שולחן המארח ואינו אוכל משל עצמו, יתכן שנחשב כבן ביתו של המארח ואינו צריך לזכות בחלק מהנר. ונחלקו פוסקי זמננו – יש אומרים שאף אורח מזדמן שאינו סמוך בקביעות על שולחן המארח, נחשב כבן ביתו; ויש אומרים שאורח מזדמן צריך להשתתף בפרוטה. [שו"ע רסג, ו-ז, משנ"ב לא, לג ו־לד, וביה"ל ד"ה בחורים; ביאורים ומוספים דרשו, 43; וראה שם, 59, ולהלן לענין נשים נשואות]
בחורי ישיבה – האם צריכים להדליק נרות בחדרי הפנימייה?
אורח שיש לו חדר מיוחד לעצמו, אשר בני ביתו של המארח אינם משתמשים בו – אף אם אינו אוכל בו, ואינו משתמש בו לצורכי אכילה כלל – ידליק בחדרו בברכה; (וצריך שאחד הנרות ידלק עד שישוב לחדרו בלילה). וכמה אורחים השוהים יחד בחדר המיוחד להם – חייבים כולם בהדלקה, וישתתפו ברכישת נר, וידליק אחד ויברך, ויכוונו להוציא ולצאת. ונחלקו הפוסקים בנוגע לישיבה או מוסד שיש בו חדר אוכל ופנימייה, אם התלמידים יוצאים ידי חובה בהדלקה אחת בחדר האוכל עבור כולם, או שצריכים להדליק בכל אחד מחדרי הפנימייה. ולכל הדעות, מוטל על השוהים בפנימייה להאיר מעט את חדרי הפנימיה, באופן שלא ייכשלו ברהיטים וכדומה; ויש אומרים שדי באור מועט הנכנס מבחוץ בעד החלון. והמדליקים בחדר האוכל עבור כולם, צריכים להקנות חלק בנר לכל התלמידים, למעֵט התלמידים שמדליקים בחדריהם. [שו"ע רסג, ו, ומשנ"ב כט-ל; ביאורים ומוספים דרשו, 10]
מספר אנשים המדליקים נרות במקום אחד – האם כולם מברכים?
מספר אנשים המדליקים נרות שבת יחד במקום אחד – לדעת השולחן ערוך, רק הראשון שמדליק מברך, והאחרים אינם רשאים לברך, כיון שהמקום כבר מואר ואין תועלת בנרותיהם. ועם זאת, במקום שדולקת תאורת החשמל, ניתן לברך על נרות שהודלקו לכבוד שבת. ולדעת הרמ"א, כולם רשאים לברך, כיון שכל תוספת אור יש בה תועלת ושמחה והנאה; וכתבו פוסקי זמננו שהיתר זה הוא אף בזמננו שתאורת החשמל מאירה בכל מקום; ויש שהורה דהיינו דווקא אם הנרות מונחים על שולחן האוכל, או בסמוך לו. ויש שהורה שאף למנהג בני אשכנז עדיף שאחד יוציא את כולם בברכה. ואם מדובר באנשים שבני משפחותיהם מדליקים בביתם, או באנשים שאוכלים סעודה משותפת – יש אומרים שאף לדעת הרמ"א ישתתפו כולם בנרות, ואחד ידליק עבור כולם; ובנשים נשואות המנהג שכל אחת מדליקה בעצמהּ. [שו"ע רסג, ח, ומשנ"ב לה-לז; ביאורים ומוספים דרשו, 40, 45, 46 ו־47]