"כללו של דבר, ענין הקדושה הוא שיהיה האדם דבק כל כך באלהיו, עד שבשום מעשה אשר יעשה לא יפרד ולא יזוז ממנו יתברך" (מסילת ישרים פרק כו)
סיפר הגה"צ רבי אליעזר דוד פרידמן: בהיותי אברך ישבתי פעם בסעודת מלוה מלכה עם החסיד הישיש תמים במעשיו רבי וואלף אפטער זצ"ל. ואחרי שקילפתי איזה פרי לאוכלו, התעסקתי בטלטול הקליפות הנה והנה.
משהבחין בכך ר' וואלף, גער בי בסערת נפשו כאילו היה תופס אותי בעשיית אחת העבירות החמורות שבתורה, וכה הוכיח אותי בתוכחת מוסר:
"הלא אמרו 'וכל מעשיך יהיו לשם שמים'! אדם אוכל, שיהיה לו כח ללמוד, שיהא מוחו צלול. עוסק בפרנסתו, שיהיה לו כסף לגדל את ילדיו. אבל איזה 'לשם שמים' יש לשחק בקליפות הפרי??"
(מפי ספרים וסופרים, אבות א')