נאמר בגמרא: "תשמישי מצוה נזרקין, תשמישי קדושה נגנזין; ואלו הן תשמישי מצוה: סוכה, לולב, שופר וציצית". והיינו, שמותר להשליך את הסכך, ארבעת המינים, ערבות של הושענא רבה, חוטי הציצית וכיוצא בהם, ואין חובה לגונזם; אולם, אין להשליכם לאשפה או למקום בזוי אחר, ואין לפסוע על גבן. ואם לא נזרקו בידים לאשפה, אלא על ידי גוי וכדומה, אין חובה להוציאם מהאשפה.
ברם, יש המהדרים שלא להשליך תשמישי מצוה כלל, אלא לגונזם; והמחמיר – תבוא עליו ברכה. ויש נוהגים לשמור את הערבות של ארבעת המינים ושל הושענא רבה עד לפרוס חג הפסח, ולהסיק בהן את התנור לאפיית המצות; ויש שנהגו לשרוף בהן את החמץ; ויש שכתב שאם לא ניתן לשומרן כראוי, עדיף לשורפן מיד לאחר חג הסוכות. ויש שנוהגים להניחן על גג ארון הקודש בבית הכנסת, ונחלקו הפוסקים אם ראוי לנהוג כן.
[שו"ע תרסה, ח-ט, משנ"ב כח-כט ושעה"צ כ; ביאורים ומוספים דרשו, 22]