מדוע אסור להנות ממלאכה שעשה גוי בשבת עבור ישראל?

סימן שכ"ה - סעיף ה'- סעיף ז'

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



האם מותר לאכול פירות שנתלשו ע"י גוי בשבת?

מה הדין בעיר מחצה גוים ומחצה יהודים וצד הגוי דגים בשבת עבור כולם? מהו השיעור 'בכדי שיעשו'? ומה הדין באופן שהדבר מוטל בספק האם הגוי עשה את המלאכה בשבת או מער"ש? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן שכ"ה סעיף ה' - סעיף ז' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

גוי שעשה מלאכה בשבת עבור עצמו, כגון שצד דגים או תלש פירות מהאילן בשבת, אסור ליהודי לאכול ולטלטל את אותם פירות או דגים בשבת, וטעם האיסור הוא, משום שבכניסת שבת הפירות לא היו מוכנים וכן הדגים לא ניצודו, והם מוקצה, ובפירות יש טעם נוסף כדלעיל בסי' שכ"ב, שגזרו חז"ל, שאם נתיר פירות שנתלשו בשבת, שמא יעלה בשבת ויתלוש, ולכן אם גוי תלש, זה לא גרע מפירות שנתלשו בשבת שהם אסורים, וכן לעניין דגים, ולאו דווקא אם גוי צד דגים, אלא הוא הדין אם אדם פרס מצודה בער"ש, ובשבת ניצודו דגים, הדגים אסורים כיוון שהם לא היו מוכנים, ולא זו בלבד אם אנחנו יודעים שהגוי צד או תלש את הפירות בשבת שהם אסורים, אלא גם בספק האם הגוי צד או תלש בשבת, אסור, כי ספק מוכן אסור, ויתכן שהטעם הוא בגלל שזה דבר שיש לו מתירין, ויכול להמתין במוצ"ש, ומותר מיד במוצ"ש, ושלא כבסעיף ו' לקמן שגוי שעשה מלאכה בשבת עבור ישראל, אסור ליהודי להנות מאותה מלאכה במוצ"ש עד 'בכדי שיעשו', שגזרו חז"ל שאם היהודי ירוויח שיהיה הדבר מוכן לו מיד במוצ"ש, הוא יבוא לומר לגוי שיעשה עבורו מלאכה בשבת.

אם ליקט וצד בשביל ישראל, או אופן שיש מחצה יהודים ומחצה גויים ועשה את המלאכה עבור כולם, המלאכה אסורה לישראל, כיוון שעשה את המלאכה גם עבור יהודים, וצריך להמתין עד לערב בכדי שיעשו, והמ"ב אומר, שדברי השו"ע 'ליקט וצד', זה לאו דווקא, אלא הוא הדין אם עשה אחת מן המלאכות עבור ישראל, אסור להנות מהמלאכה בשבת וגם למוצ"ש בכדי שיעשו, ולא רק אותו יהודי אסור בזה, אלא כל יהודי אסור במלאכה הזאת, כי הגוי עשה מלאכה דאורייתא עבור ישראל.

'בכדי שיעשו', היינו שיעור זמן שלוקח לגוי או לאדם אחר, להגיע לאותו מקום, לבצע ולעשות את אותה מלאכה ולחזור למקומו, ואם רכב ע"ג בהמה, מבואר במ"ב, שמשערים דרך רכיבה, ואם לא ידוע כמה זמן הדבר לוקח, משערים כמו השיעור להביא מחוץ לתחום.

באופן שהדבר ספק האם הגוי עשה מלאכה עבור ישראל, וכן האם עשה הגוי את המלאכה בשבת, אסור עד מוצ"ש בכדי שיעשו, כי זה דבר שיש לו מתירין, המ"ב אומר, שכאשר גוי מביא מתנה ליהודי, הדבר ברור שהוא ליקט את הפירות או צד את הדגים או אפה את הפת (אם היא חמה) בשבת עצמה, אבל כאשר הגוי אומר ליהודי שיתן לו מתנה פירות, והיהודי בא לבית הגוי לקחת פירות, אנחנו לא יודעים מה הם הפירות האלו, האם ליקט בשבילו או בשביל היהודי, והאם ליקט אותם מער"ש או בשבת, ועל זה מדבר השו"ע.

י"א, שבערב בספק א"צ להמתין בכדי שיעשו, ואומר המ"ב, שבשבת עצמה אסור גם בספק, כי שבת זה ספק מוכן, כי על הצד שליקט הגוי את הפירות בשבת, הם מוקצה, ובמוקצה אנחנו מחמירים, אבל באיסור שאסור לגוי לעשות מלאכה עבור יהודי שאנחנו מחמירים גם במוצ"ש להמתין בכדי שיעשו, בספק אפשר להקל.

נמצא א"כ שנחלקו השיטות:

ספק מוכן – אסור וכפי שלמדנו בסעיף ה'.

ספק אם הגוי עשה בשביל היהודי – בשבת עצמה אסור כי זה ספק מוקצה, אבל לערב בכדי שיעשו נחלקו השיטות האם צריך להמתין בספק או לא, ולהלכה אומר המ"ב, שאין להקל בזה אלא לצורך מצוה.

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים