הוצאה מרשות לרשות ע"י שני אנשים

ט"ו בשבט תשע"ט - סימן שמ"ז
לא מצליח לצפות? לחץ כאן

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



האם עקירה מתוך הכיס לרשות אחרת נחשבת לעקירה?כיצד יתכן שמלאכה נעשתה ע"י שניים ונחשב שנעשתה ע"י אדם אחד? האם יש איסור הוצאה בין יהודי לגוי?ומה הדין באדם שזרק חפץ מרשות לרשות ותפס אותו בעצמו? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שמ"ז סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

בכדי להתחייב על הוצאה מרשות לרשות, צריך שאדם אחד לבדו יעשה את כל המלאכה בשלימות, דהיינו, שאדם אחד יעקור את החפץ מרשות אחת, ויניח את החפץ ברשות אחרת, אבל אם אדם אחד עשה רק חלק מהמלאכה, או אפילו אם כל המלאכה נעשית בשלימות אבל ע"י שניים, הדין הוא שפטורים מדאורייתא משום הוצאה מרשות לרשות, וכגון, אדם עקר חפץ מרה"י והושיט אותו לרה"ר ולא הניח, ובא אדם אחר ולקח מידו את החפץ והניח ברה"ר, שניהם פטורים, כיוון שנעשתה עקירה והנחה ע"י שני אנשים, וכן אם אדם עקר חפץ מרה"י, והושיט לרה"ר ולא הניח, פטור, כיוון שלא עשה את המלאכה בשלימות, ונאמר בפסוק 'בעשותה אחת ממצוות ה' אשר לא תעשינה' ודרשו חז"ל, בעשותה את כולה ולא את מקצתה, יחיד העושה חייב, ולא שניים שעשאוה.

המ"ב מביא, שעקירה לא חייבת להיות דווקא מהקרקע, אלא גם אם עמד ברה"י ועקר חפץ מכיסו והניחו ברה"ר, חייב, וכן אם היה חפץ בידו והוא עומד ברה"י או ברה"ר, והושיט את החפץ לרשות אחרת והניח שם, חייב, כיוון שמה שגופו עומד ברשות אחת וחפץ מונח בידו, נחשב כחפץ המונח ע"ג קרקע, וכאשר הוא מושיט את החפץ לרשות אחרת, יש עקירה מהרשות שהוא נמצא בה, והנחה ברשות השנייה, וחייב.

יש אופן שגם אם לכאורה המלאכה נעשית ע"י שניים, בכ"א זה מוגדר שהמלאכה נעשית ע"י אדם אחד, וזה באופן שעמד ברה"ר ועקר חפץ והושיטו לרה"י, והניח בתוך יד חבירו בלא שחברו נטל מידו המושטת, זה שעומד ברה"ר חייב, כיוון שעשה את המלאכה בשלימות, וכן אם עמד ברה"ר, ורואה את חברו שעומד ברה"י ויש לו חפץ ביד, והלך אותו שעומד ברה"ר והושיט את ידו אל עבר רה"י, ונטל מתוך יד חברו את החפץ, והוציא לרה"ר, חייב העומד ברה"ר, כיוון שעשה את המלאכה בשלימות, ואע"פ שיש דין של הנחה ע"ג מקום ד' על ד', ובמקרה כזה הרי לא הניח במקום ד' על ד' שהרי הניח בידו של חבירו, בכ"א אומר המ"ב, שידו של אדם חשובה כד' על ד' ונחשב שהניח במקום חשוב.

חברו שעמד כאבן דומם, פטור אבל אסור מחמת 'לפני עיוור', שמכשיל את חברו באיסור הוצאה מרשות לרשות, ואם לא היה יכול למנוע, או שחברו בכל מקרה יכול היה לקחת, אין בזה לפני עיוור, אבל יש בזה איסור מסייע, ובשעה"צ יש צד לומר, שבאופן שחברו יכול למנוע אותו מכך, מדאורייתא הוא חייב למנוע אותו מדין תוכחה, וכמו בשאר איסורים, ואפילו אם מי שעושה את פעולת ההוצאה הוא גוי, והעומד הוא יהודי, והגוי נוטל מתוך יד היהודי ומוציא מרשות לרשות, והיהודי לא עושה כלום, אסור, כיוון שנראה הדבר שהגוי שליחו של היהודי להוציא את החפץ מרשות לרשות, ויש בזה איסור של אמירה לעכו"ם.

באופן שחברו העומד ברה"ר מחזיק את ידו גבוה למעלה מי', שלמעלה מי' זה מקום פטור, מביא המ"ב שנחלקו בזה, י"א, שזה מקום פטור, וי"א, שכיוון שהוא עומד בקרקע של רה"ר זה נחשב שהחפץ מונח ברה"ר.

עוד מביא המ"ב, אדם שזרק חפץ, ובא אחר וחטף וקיבל, שניהם לא עשו את המלאכה בשלימות, ואם זרק חפץ מרה"י לרה"ר, והוא בעצמו תפס את החפץ באמצע, יש להסתפק אם הוא חייב, שהרי לכאורה יש כאן גם עקירה וגם הנחה, אבל מכיוון שהחפץ לא נח במקום שהוא היה מיועד לנוח, אולי חסר כאן בהנחה, ופטור.

"אם רבש"ע לא ירצה, אז לא תירה בי!"
כשאש המחלוקת בוערת - אם אבלום את פי, האם אזכה לסגולה?
"מה יש לי ללכת? הרי לא תהיה שום תועלת בהשתתפותי!"
כשמרן הגראי"ל שטיינמן רצה לעמוד ב'איצקוביץ' עם קופת צדקה...
היכן מברכים ברכת האילנות באייר או בתחילת סיון?
הבחור הצטדק וענה שלא נשאר תפקיד בשבילו. אמר לו ראש החבורה: "אז לפחות תהיה עצבני!"...
"אני שומע את השיר ברמקול, אך לא מצליח להבין את המילים!"
בירר מרן שליט"א אצל האברך: "על איזה סכום התחייבת?"
"אני אוהב את האברכים ושמח להשתתף בשמחתם"...
"אתה רוצה לתת לנו את הכסף בחיים או לאחר המוות?"
"תאמר לו שהתור מבוטל – אבל באמת תשמור עבורו את התאריך"
באחד הימים הוא הפתיע והגיע ל'ועד' עם עגבניה, סכין וצלחת...
חלף במקום ילד בן 12 שהבחין ב'קוביה' המהלכת, ונתקף בזעם בלתי מוסבר. הוא החל בועט בה בחזקה...
"כנופיית משוגעים! רוסיה איננה מעוניינת במשוגעים!!"
"אבל הבטחתי לקב"ה שיותר לא אבקש ממנו!"
"נדהמנו לראות כי הבחור לבוש בציצית ומגבעת"...
"פרויקֶה אל תמצמץ, היידֶה, תעשה זכרון דברים, אנחנו מאחוריך!"
"הוא רוצה שאשתו תוותר, העיקר שהוא לא יוותר!"
לאחר שנרדמה הג'ירפה לחלוטין, הורשה צוות החוקרים לחלוב אותה. המתח בקרבם גאה...
''אני לא אשכח את זה כל חיי, ברגע מסוים אבא חיבק אותי בבכי עצום וצעק: 'יוסי, אני אוהב אותך!'"
"השעון הדיגיטלי על הקיר הראה 6:16. כשנכנסתי לבית הכנסת, ציפה לי השוק של חיי..."
אמרתי לעצמי: "אם השי"ת קיים, שהכוס תתפוצץ, ושכל השברים יישארו מקובצים". עוד לא סיימתי בקשתי, והנה הכוס התפוצצה...
"לך יש יראת שמים?! – כשתהיה לך יראת שמים, גם לילדים תהיה!"...
"אני צריך לרכוש דירה ויש לי רק חצי מיליון שקלים"
"עכשיו לא תתבייש, כי הגארטל והבעקיטשע הם באותו צבע"...
מה באמת צריכים לנקות לפסח? ואלו מוצרים לא אמורים לשרוף בשרפת חמץ?
האם יש להימנע מלאכול "נגיסי חזיר"?
"הבן שלכם אכן מאד חשוב, אולם בתי גם היא חשובה!"
"הרב שך אמר לי: אתה חייב להמשיך לצייר! לצד הלימוד - תעסוק באומנות!"
"מאז שהצטרפתי למבחנים, הלימוד קיבל מימד אחר! לימוד על מנת לעשות, על מנת לזכור!"
"רבש"ע, נשארתי לבדי חסר כל, ועוד אלך לאכול טריפות?!"
מעשה בשדכן בן חמש...
"ידוע לך על חוק צבאי האוסר להכנס למבנה סגור עם כיסוי ראש?"
גיבש עורך הדין במוחו רעיון שטני: כאשר התכונן היהודי לעלות באחד הדיונים אל הדוכן, צבט אותו עורך הדין צביטה עזה...
כשחזרתי למקום הבחנתי באברך צעיר שעומד שם עם עגלת ילדים. נזכרתי שגם לפני שעה ורבע ראיתי אותו עומד כך...

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה