האם מותר למהול תרכיז 'מֵי פֶּה' במים בשבת?

סימן שכ"ב - סעיף ד'- סעיף ה'

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



האם מותר לחתוך הדס בסכין כדי להריח בו?

קש שהוא מאכל בהמה, האם מותר ליצור ממנו קיסם לחצוץ בו את שיניו? אדם שיש לו מאכל בין שיניו והוא מתגנה בזה, האם מותר לו לקחת עץ שאינו ראוי למאכל בהמה ולחצוץ בו את שיניו? האם שייך מלאכת מחתך באוכל? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן שכ"ב סעיף ד' - סעיף ה' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

באוכלי בהמה, לא רק בדברים שבהמה אוכלת בפועל, אלא גם בדברים שראויים לאכילת בהמה כגון עצים וכדו', אין בהם משום תיקון כלי, ומותר לקחת אוכלי בהמה כדי לעשות מהם כלי, או קיסם לחצוץ בו את שיניו, ומותר לקטום אפילו בסכין, ומוסיף המ"ב, שאפילו 'מחתך' אין בזה, דהיינו, בכל פעם שאדם חותך לפי מידה, יש בזה איסור משום 'מחתך', אבל באוכלי בהמה אין בזה לא משום תיקון כלי, ולא משום מחתך.

המ"ב מביא, שיש שסוברים, שכל מה שאנחנו לומדים כאן, שבאוכלי בהמה אין איסור משום תיקון כלי, זה רק כאשר הוא רוצה לקחת את הקש עצמו ולעשות ממנו כלי, אבל אדם שיש לו כלי שבור, ורוצה לתקנו, ולוקח אוכלי בהמה ומתקנו או סותם נקב שבו, סוברים אלו השיטות שהדבר אסור, וטעם הדבר, כיוון שהוא לא עושה מאוכלי בהמה כלי, אלא ע"י האוכלי בהמה הוא הופך את הכלי לכלי.

דברים שלא ראויים לאכילת בהמה כגון עצים וענפים שאינם עומדים לאכילת בהמה, לא רק לקצוץ מהם ולעשות מהם קיסם אסור, אלא אפילו נטילה סתם בלי קטימה אסור, משום מוקצה, ולחצוץ בו שיניו אסור משום שבות, כיוון שזה כעין תיקון כלי ועושה אותו ביד, וזה אסור מדרבנן, אבל אם יעשה את זה בכלי, דהיינו, שלוקח ענפי אילן רכים, ובכלי הוא יוצר מהם קיסמים, יש בזה איסור דאורייתא, וחייב.

מביא עוד המ"ב, שאסור בטלטול גם משום כבוד הבריות, כגון, אם יש לאדם חתיכת מאכל בין השיניים והוא מתגנה, אסור לו לטלטל עץ שאינו ראוי לאכילת בהמה ולחצוץ בו שיניו, וטעם הדבר, כיוון שהיה יכול להכינו מבעו"י שיהיה לו קיסמים לשבת, ואם הוא מוזמן אצל חבירו באופן שלא היה יכול להכין קיסם מבעו"י, ויש בזה משום כבוד הבריות, מותר לו לטלטל ענפים שאינם ראויים לאכילת בהמה ולחצוץ בו שיניו, ואסור לו ליצור מהם קיסם, אלא ישתמש בהם רק אם הם ראויים כמות שהם.

מותר לטלטל בשבת עצי בשמים כדי להריח בהם, כיוון שאדם לא מקצה דעתו מהם, ומותר לטלטל אותם כדי להניף בהם לחולה, ולאו דווקא לחולה אלא גם לבריא מותר, אלא שבדרך כלל מניפים עבור חולה, וכן מותר למלול אותם בידו כדי שיצא מהם הריח, ומותר גם לקטום אותם כדי שבמקום השבירה ייצא ריח טוב, ואין חילוק בין עצים קשים לבין רכים, ואפילו שאינם ראויים לאכילת בהמה, מותר, ומדגיש המ"ב, שבעצי בשמים קשים, הסכימו האחרונים שכל מה שמותר לקטום זה רק ביד ולא בכלי, ואפילו שקוטם רק כדי להריח, ולכן אסור לקטום הדס בסכין כדי להריח, גזירה שמא יקטום כדי לחצוץ בו שיניו באופן שזה יהיה כלי, ואסור מדאורייתא.

מביא המ"ב בעניין איסור 'מחתך', ואומר, שאדם שחותך עץ או מתכת, כל דבר לפי מידה ומקפיד על המידה, עובר על איסור דאורייתא, ויפה עשו חכמינו שאסרו מקח וממכר בשבת שמא יבוא לידי מחתך.

אין מלאכת מחתך שייכת באוכלין.

דבר שהדרך לחתוך אותו לפי מידה דווקא בכלי, רק בכלי הוא חייב, ודבר שהדרך לחתוך אותו לפי מידה ביד, גם ביד חייב, וגם בדברים כאלו שהדרך לחתוך אותם לפי מידה הוא בכלי, אם חותך ביד יש בזה איסור דרבנן, ואין בזה חיוב חטאת.

החותך קיסם בסכין כדי לחצוץ בו שיניו, חייב משום תיקון כלי לדעת הרא"ש, ולפי הרמב"ם חייב משום מחתך, ואפשר שמה שהרמב"ם אמר שאדם שעושה קיסם לחצוץ בו שיניו חייב משום מחתך, אפשר שחייב לשיטתו שניים, גם משום תיקון כלי וגם משום מחתך.

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים