האם מועיל מחיצה תלויה בשלולית שהיא פחות מי' טפחים?

ב' באדר א' תשע"ט - סימן שנ"ה- סעיף ד'- סוף הסימן

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

 

 


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



באיזה אופן מותר לשאוב מים דרך מרפסת שמעל הנהר?מה הדין בשני דיירים אחד מעל השני ולשניהם יש מרפסת שהאחת משוכה מן השנייה לצד? וכיצד יתכן ששני דיירים גדרו מרפסת בשותפות ואינם צריכים לעשות עירוב? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שנ"ה סעיף ד' – סעיף ה' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

בית הכסא שנמצא על פני הים או הנהר, באופן עקרוני, אסור להשתמש בו בשבת, כיוון שמוציא מבהכ"ס שהוא רה"י, אל הים או הנהר שהם כרמלית, אא"כ עשה מחיצה מתחת לבהכ"ס לכיוון המים, וכיוון שחלל בהכ"ס מוקף במחיצות, הדין הוא, שהוא מוגדר כרה"י, ואע"פ שהמחיצות לא מגיעות עד למים, אלא הם רק צמודות לבהכ"ס שמעל המים, אבל כיוון שיש במחיצות גובה י' טפחים, חז"ל הקלו להתייחס אל כל החלל שבין בהכ"ס ועד המים כרה"י.

מי שביתו סמוך לנהר, ויוצאת מרפסת מהבית, ויש בה נקב, אסור לו לשאוב מים דרך הנקב שבמרפסת מהנהר, שהרי הוא מוציא את המים מהכרמלית ומכניס לתוך הבית שזה רה"י, אא"כ עשה מחיצה סביב המרפסת כלפי מטה, שאז מותר לו לשאוב מים מהנהר דרך המחיצות שתחת המרפסת.

חז"ל הקלו להחשיב את המחיצות כאשר הם תלויות, כמחיצות גמורות, וכאילו הם יורדות עד למים, רק בים או נהר, או במים אחרים שיש בעומקם י' טפחים, אבל אם אין בעומקם י' טפחים, לא הקלו חז"ל להתיר את התשמיש במחיצה תלויה, ויש חולקים בזה, ואומרים שאין לחלק בזה, אא"כ רבים הולכים באותה שלולית שאינה גבוהה י', שאז זה נחשב כיבשה ובזה לכ"ע לא הקלו להחשיב מחיצה תלויה כמחיצה.

בית הסמוך לנהר, ויוצאת ממנו מרפסת שדרכה שואבים מים מהנהר, אלא שמדובר בבית שיש בו שתי קומות, שבקומה הראשונה גר דייר אחר, ובקומה השנייה גר דייר שני, ולשניהם יש מרפסות שיוצאות ע"ג המים, הדין הוא, שכדי שיהיה מותר לשאוב מים בשבת, צריכים לעשות מחיצות סביב המרפסת, ואז הקלו חז"ל לומר 'גוד אסיק מחיצתא', ואנחנו רואים את המחיצות כיורדות עד המים, ונמצא שכל אותו חלל מוקף מחיצות, ומותר לו לשאוב מים מהנהר דרך הנקב, ולהכניס לבית, ואע"פ שמרפסת אחת משוכה לצד מהמרפסת השנייה, וגדרו בשותפות את המרפסת המשוכה, הדין הוא, שאם היא רחוקה לצד עד מרחק של ד' טפחים, ניחא תשמישתיה, ואז שניהם אסורים להשתמש באותה מרפסת, כי היא רשות משותפת לשניהם, ואע"פ שהמרפסת גבוהה מהדייר האחד יותר מי' אמות, אין הדבר משנה, אלא העיקר הוא, שלא תהיה משוכה לצד יותר מד' טפחים.

כאשר שני הדיירים גדרו יחד בשותפות מרפסת אחת במחיצות, הם אסורים להשתמש באותה מרפסת בשבת אם לא עירבו ביניהם, שכיוון שהיא רשות משותפת ביניהם, נמצא א"כ, שזה כמו חצר משותפת, וכשם שבשבת אסור להוציא חפצים מהבית הפרטי של כל אחד אל חצר המשותפת לכמה דיירים אם לא עשו עירוב חצירות, כך לעניין המרפסת שגדרו יחד, הם אסורים להוציא דלי מהבית הפרטי אל אותה מרפסת, ונחשב הדבר כמו שהם מוציאים חפץ מרה"י אל החצר המשותפת, אא"כ אותה מרפסת ניחא תשמישתיה רק לדייר אחד ולא לשני, שאז היא לא נחשבת רשות משותפת לשניהם, או שכל אחד מהדיירים עשה מחיצה למרפסת שלו, או ששניהם עשו בשותפות מחיצות לשתי המרפסות יחד, שאז כשיש לכל אחד את המרפסת שלו הפרטית, הם לא אוסרים אחד על השני.  

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים