הרב אברהם פוקס
רבי ישראל משקלוב, בעל 'פאת השולחן' ושאר ספרים, היה מגדולי תלמידיו של הגאון מוילנא. באחד המסעות שלו לארץ ישראל, בעת ששהה על סיפונה של אנייה, פרצה לפתע סערה גדולה בים. גלי ענק הקיפו את הספינה וטלטלוה כקליפת אגוז, והנוסעים היו נתונים בחרדה עצומה מחשש שהנה קרב קיצם.
אותו יום היה יום ראשון של סליחות. אמר רבי ישראל לסובבים אותו, שאם יתוודו על חטאיהם בקול, אולי יעזור הדבר לעצירת הסערה ונפשם תהיה לשלל, החליטו הסובבים אותו לקבל את דבריו והצעיר שבחבורה 'התכבד' להתחיל בווידוי…
אותו צעיר שהיה תלמיד חכם ובר אוריין, שעשה את שנותיו בלימוד התורה, פתח את וידויו ואמר שבמשך שנתיים שיקר לאביו ולאמו! הנוסעים נדרכו לשמע דבריו וחיכו לשמוע מה היה אותו שקר נורא שעליו מתוודה העומד לפניהם?
"היינו גרים בשכנות לגאון מוילנא", סיפר, "ושרק קיר דק מפריד בינינו. עול הפרנסה היה מוטל על אבי שהיה תלמיד חכם וניצל כל רגע ללימוד. יום אחד הודיעה אמי לאבי שראתה את גודל אהבת התורה שלו, שמעתה ואילך דאגת הפרנסה עליה והוא יכול לשבת וללמוד מבלי הפסקה. לא היה אדם מאושר יותר מאבא", סיפר הצעיר, "והוא אכן כל בוקר היה הולך לבית המדרש וחוזר בשעת ערב מאוחרת, ואמא, היא עמלה קשות כדי להשיג טרף לעולליה, אך כמובן שהעניות שלטה בכל פינה ופינה בבית, והחלטתי לוותר על מנת האוכל הדלה שאמא הצליחה להשיג במאמץ רב, כדי שיהיה מעט יותר אוכל לאחי ואחיותי. לעצמי הייתי משיג שיירי לחם מהמאפיה המקומית, שנפלו על הרצפה, ובמשך שנתיים ימים אמרתי לאבי ואמי שאני מקבל אוכל בישיבה, בזמן שלא נתנו שם אוכל כלל לתלמידים – וזה השקר שרציתי להתוודות עליו", סיים הצעיר, כשהוא אוחז בדפנות הספינה המטלטלת בין הגלים הסוערים כמחשבת להישבר.
עמד רבי ישראל ואמר: "אומרים אנו בסליחות 'פנה נא אל התלאות ואל לחטאות', ואני ישראל משקלוב מבקש ממך: 'רבונו של עולם אנא ממך, פנה נא עכשיו לחטאות וראה אלו הן החטאות שלו'". וכשסיים ר' ישראל את דבריו שקט הים ונעלמה הסערה כלא היתה.