גג שעל הבית איזה רשות הוא נחשב?

ח' בשבט תשע"ט - סימן שמ"ה - סעיף ט"ו- סעיף י"ז
לא מצליח לצפות? לחץ כאן

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



איך יתכן שהבית יחשב כרמלית והגג שלו יחשב לרה"י?מה הדין של גומא שחקק בתוך הבית? ואיך נידונים זיזים הבולטים מהבית?שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שמ"ה סעיף ט"ו – סעיף י"ז במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

כפי שלמדנו לעיל בסעיף ב' ובסעיף י', כדי שמקום ייהפך להיות רה"י, צריך שיתקיימו בו שני תנאים:

א. שיהיה בו חלל של ד' על ד'.

ב. שאותו חלל יהיה מוקף במחיצות שגובהם י' טפחים לפחות.

גג שעל גבי הבית, אם אותו גג הוא בגובה של י' טפחים, ויש ברוחבו ד' על ד', הוא מוגדר כרה"י, והמוציא ממנו לרה"ר או המכניס מרה"ר אליו, חייב משום הוצאה מרשות לרשות.

יכול להיות אופן, שהבית עצמו יחשב לכרמלית, והגג שעל גבי הבית יחשב כרה"י, וזה כאשר החלל של הבית גובהו פחות מי' טפחים, דהיינו, שתקרת הבית נמוכה, נמצא א"כ, שהחלל של הבית לא נחשב רה"י, כי הקירות שמקיפות את חלל הבית אין בגובהם י' טפחים, לעומת זאת הגג למעלה מי' טפחים, ויוצא א"כ, שחללו של הבית אין בו י' טפחים, והוא יחשב ככרמלית, והגג שהוא למעלה מי' טפחים, נחשב רה"י.

חקק גומא במרכז הבית, ומהתחתית של הגומא עד התקרה יש גובה י' טפחים, אם יש בגומא הזאת רוחב ד' על ד', נמצא א"כ שהגומא מוגדרת כרה"י, שהרי יש בו חלל של ד' על ד', ואנחנו מצרפים את המחיצות שבצדדים אל הגומא, ואז הגומא הופכת להיות רה"י, וכל הבית כולו הופך לרה"י, כיוון שאנחנו דנים את המרחק שבין הגומא לכתלים כחורי רה"י, והחידוש הוא, שאע"פ שהמרחק שבין הכתלים של הבית אל הגומא, הוא מרחק של יותר מג' טפחים, אנחנו מחברים בין הגומא לכתלים, ונמצא שיש מחיצות לאותה רה"י שבגומא.

יש נידון במ"ב, האם זה רק באופן שהמחיצות מבחוץ הם י' טפחים, ורק אז המחיצות של הבית יכולות לשמש כמחיצות לגומא, והגומא נהפכת להיות רה"י, או גם כאשר מחיצות הבית מבחוץ אין בהם י' טפחים, בכ"א אנחנו מחברים בין המחיצות לגומא, ונחשב הדבר כמו שהגומא מוקפת במחיצות י' טפחים, וכל חלל הבית נהפך להיות רה"י.

גג שעל הבית, הוא רה"י, כיוון שהוא בגובה י' טפחים, ואע"פ שאין לו מחיצות, אנחנו אומרים 'גוד אסיק', דהיינו, אנחנו לוקחים את מחיצות הבית, ומעלים אותם כלפי מעלה, נמצא שהגג מוקף מחיצות, ואומר השו"ע, שכל מה שאנחנו אומרים גוד אסיק, הוא רק כאשר גג הבית לא בולט, אבל אם הגג בולט באופן שהעומד על הגג לא רואה את מחיצות הבית, לא אומרים גוד אסיק, כי המחיצה של הגג מפריעה למחיצות לעלות למעלה. (ודן הבה"ל, האם דווקא כשבולט ד' טפחים, או אפילו בולט במשהו) ומק' המ"ב, הרי לקמן בסעיף י"ח מבואר שכרמלית היא עד י' טפחים, והרי הגג הוא למעלה מי טפחים מהקרקע, ואיך יתכן שהוא כרמלית? ומבאר המ"ב, שמודדים את הי' טפחים מקרקעית הגג.

אם בצמוד לגג יש בית שהוא רה"י, וחלון מהבית פתוח לאותו גג, נידון הגג כחורי רה"י, דהיינו, כמקום טפל לרה"י, וגם הגג נידון כרה"י אע"פ שאין לו מחיצות.

זיזים הבולטים מהבית, אם יש בהם ד' על ד', הם נידונים ככרמלית, אא"כ חלון הבית פתוח להם, שאז בני רה"י משתמשים באותם זיזים, א"כ אותם זיזים נגררים ונטפלים אחרי רה"י.

כותל הסמוך לכרמלית, ויש בו חורים, הדבר תלוי, אם אותם חורים ממוקמים תוך ג', הם בטלים לרשות שהם נמצאים שם, ולכן, אם הכותל נמצא בכרמלית, והחורים בכותל למטה מג', החורים נידונים ככרמלית, ואם הכותל ברה"ר, והחורים למטה מג' טפחים סמוך לקרקעית רה"ר, הם נידונים כרה"ר, ואם החורים למעלה מג' ועד י', ויש בהם רוחב ד' על ד', הם נידונים ככרמלית, ואם הם למעלה מי' ויש בהם שטח של ד' על ד', הם נידונים כרה"י, ואם אין בהם ד' על ד', הם מקום פטור, דהיינו, דנים את החורים בפני עצמם, ודלא כחורי רה"י שנידונים כרה"י.

אולי גם יעניין אותך

השארת תגובה