יום רביעי ב' בניסן תשע"ז
על מה מברכים 'מזונות' מלבד חמשת מיני דגן ואורז?
כפי שלמדנו, האורז ברכתו 'מזונות' משום שהוא מזין את הגוף כחמשת מיני הדגן. לדעת כמה ראשונים, וכן פסק בשולחן ערוך, מלבד חמשת מיני דגן ואורז אין מין נוסף שברכתו 'מזונות'. אולם, לדעת ראשונים רבים, ברכת הדוֹחַן אף היא 'מזונות'; והנוהג כדעתם, אין למחות בידו. ויש מהאחרונים שצִדד כי גם התירס נחשב כאורז וברכתו 'מזונות', וראוי לחשוש לכך, ולאכול את התירס רק בתוך סעודת פת, או לפוטרו בברכות על מאכלים אחרים. יתֵרה מזו, לדעת כמה ראשונים כל מאכל המזין את הגוף בדומה לדגן, ברכתו 'מזונות'; ויש מקום לחשוש גם לדעה זו. [שו"ע או"ח ח, משנ"ב לג, וביה"ל ד"ה על]
בֵּרכת 'האדמה' על עוגיות מקמח תפוחי אדמה - האם יצאת ידי חובה?
מאפה המיוצר מקמח שאינו מחמשת מיני דגן, כגון קמח תירס (- קורנפלור) וקמח תפוחי אדמה - ברכתם 'שהכל', כיון שאין הדרך לעשות מאפה מקמחים אלו, ולא ניכר בהם תוארו של הפרי המקורי. ואף פת העשויה מקמחים אלו, ברכתהּ 'שהכל'. ובדיעבד, אם בֵּרך עליהם 'האדמה' - אם מדובר במאפה שלא מקובל כלל לאפותו, לא יצא ידי חובה; אך אם מדובר במאפה שיש הנוהגים לאפותו, יצא ידי חובה. ודין זה מצוי בעוגות ועוגיות מקמח תפוחי אדמה העשויות לפסח, שברכתן 'שהכל', ואם בֵּרך 'האדמה' יצא ידי חובה. [שו"ע ח, משנ"ב לה, לז, לח ו־מ, ושעה"צ מד; ביאורים ומוספים דרשו, 31 ו־34]
מדוע יש הנוהגים לברך 'שהכל' על תפוח אדמה?
תפוח אדמה ברכתו 'האדמה'. ויש שנהגו לברך עליו 'שהכל', מטעם כפול: הן משום שחששו כי דינו כפטריות, מחמת שגדֵל מכוח שומן הארץ, מבלי להכות שרשים כשאר הפירות, והן משום שחששו לדעת הראשונים הנ"ל שכל דבר המזין את הגוף כחמשת מיני דגן ברכתו 'מזונות', ומספק יש לברך 'שהכל'. ויש שדחה חשש זה שדינם כפטריות, משום שפטריות אינם משרישים כלל באדמה, ואילו תפוחי האדמה יש להם השרשה, (אלא שהיא שונה בטבעהּ מהשרשות אחרות). ויש מפוסקי זמננו שכתב שלמעשה אין לחשוש כלל למנהג זה, ויש לברך על תפוחי אדמה 'האדמה'. [ביאורים ומוספים דרשו, 35]