בצק של מצה

שאלה

שלומות. שאלתי נוגעת לפסיקת הזמנים בשלבי הכנת המצה. והשאלה באופן ספציפי – הרי האנזימים מתחילים את ההתססה כבר בשלב אפס, עת מגיעים המים לקמח. לכאורה, מצה לא יכולה שלא להיות חמץ. והרי אם עומדים בקריטריונים של הזמנים – אזי המצה כשרה. האם מראית העין של התפיחה הביאה לפסיקת הזמנים ? תודה רבה.

תשובה

אסף שלום וברכה

שאלה מצויינת, וניכר שאתה בודק היטב את הפרטים, חילך לאורייתא

לגופו של ענין, חמץ אינו בצק שיש בו אנזימים שהתחילו לפעול, אלא בצק שנעשה בו כבר פעולת חימוץ חשובה, כלומר לא תהליך של חימוץ פעיל, אלא שיש בבצק תוצאת חימוץ.

וכפי שנחלקו התנאים מה השיעור של חימוץ חשוב כשברור שגם קודם התחיל כבר חימוץ. הרי כולם מסכימים שבשעה שיש קרני חגבים משהו מתחיל, ובכל זאת לחכמים צריך תהליך יותר מתקדם, ואף לרבי מאיר הגמרא אומרת שהטעם הוא שאם למעלה יש סדק כקרני חגבים בתוך הבצק יש כבר הרבה סדקים, כלומר שבתוך הבצק יש חימוץ חשוב.

ולכן יש לנו הרבה הלכות בהלכות מצה, להגדיר מהו חימוץ חשוב האוסר את הבצק. וגם בזה יש הבדל ושיטות שונות באיזה תוצאה גם חייבים עליו כרת.

ברכה והצלחה

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א