בבא קמא דף כג ע״ב

שאלה

לכבוד הרב שלום רב.
מס’ בבא קמא (כג:) מבארת המשנה את מחלוקתם של ר׳ יהודה ור׳ מאיר בדבר שור המועד.
ר״י סובר שור שנגח שלושה ימים רצופים נעשה מועד, וה״ה לגבי תם (שכבר היה מועד) שלושה ימים שלא נגח חוזר לתמותו.
ר״מ סובר שור שנגח שלושה פעמים (אפי׳ ביום אחד) נעשה מועד, ותם – שיהיו התינוקות ממשמשין בו ואינו נוגח.
הרש״ש כותב שיש לדקדק מנימוקי יוסף שגם ר״י יסבור כר׳ מאיר שיש להעיד שור שנגח שלשה פעמים אפילו ביום הראשון, אך העדאה כזו של השור הנגחן לא תחזיק עד למחרת. ובערבו של יום המחרת יחזור השור לתמותו.
ויש להקשות בעניין הנ״ל משום שלרבי יהודה אין הכלל של ר״מ האומר : ״ריחוק נגיחותיו חייב קירב לא כל שכן״
הסברה שמתיישבת עם דקדוק הנ”י של הרש״ש הקדוש היא כאשר מדובר בשור שתקפו יצרו באופן חריג אך למחרת אין הדבר מחוייב בדבר השור אעפ״כ אין סברה זו מניחה את הדעת
ה״נודע ביהודה״ טוען שגם ר״י כמו ר״מ יש הכלל ״ריחוק נגיחותיו וכו׳׳ אך עדיין קשה.
אבקש מכבוד תורתו להעמיד אוקימתא שתניח את הדעת ושכמ״ה
״אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך״

תשובה

אליה שלום וברכה

כל הכבוד הסברת וסיכמת היטב את הסוגיא, וניכר שהינך מונח חזק בלימוד, המשך להצליח ולהתעלות.

הסברא של רבי מאיר היא ששור נגחן הוא אמור להיות כל הזמן עצבני, ולכן כאשר בבוקר הוא נוגח ובצהרים הוא נמנע מלנגוח יש כאן ריעותא שהוא אינו נגחן. ולכן יש קל וחומר שאם גם כשהוא ריחק את נגיחותיו עדיין ניתן לומר עליו שהוא מועד, למרות הריעותא, בודאי כשהוא קירב את נגוחתיו ואין שום ריעותא שהוא אינו נגחן, הוא בודאי מועד.

לדעת רבי יהודה מועד אינו שור שכל הזמן עצבני, אלא שור שמועד להתעצבן לפעמים, שיש לו ימים שהוא עצבני.

ולכן לפי רבי יהודה כשגילנו שהיום זה יום עצבני אין כאן ראיה שגם מחר יהיה כך. ולכן אין סברא של ריחק נגיחותיו, להיפך אנחנו צריכים להוכיח שבשלשה ימים הוא במצב עצבני שהוא עלול לנגוח, ומאז בכל יום יש חשש שהוא עלול לנגוח.

כאן הנמוקי יוסף לדעת הרש"ש הוסיף נקודה נוספת שבאותו יום שאנחנו יודעים שהוא עצבני משום שהוא נגח 3 פעמים, גם רבי יהודה מודה שמוטל על הבעלים לשמור אותו, משום שהיום השור תחת התקפת עצבים.

ברכה והצלחה

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א