איך מתמודדים עם המחייב הזה ? או שבגלל שאתה מוסר שיעור כל יום זה יותר קל?
גם וגם, המחייב הזה הוא טוב, המחייב הזה הוא, הוא דבר שבונה בסוף, בסוף הבן אדם צומח מהמחייבים, אבל אין ספק שזה עול, זה עול רציני ו… אדם לעמל יולד ב"ה אשרינו שזה, שזכינו שזה העמל. כל אדם נופל בסוף לאיזה מחייב ואם זה דרך דברים קדושים אז אדרבה.
נטו לדבר למצלמה זה עידן חדש, זה משהו שכנראה גם לא חשבו עליו וגם הוא כנראה קשה מאד.
האמת היא שזה מאד מאד מתיש. ז"א אני באופן עקרוני לא יכול לשבת ולהקליט יותר משני שיעורים, שלוש שיעורים גג. כיון שאין לך את התחושה של הקהל וזה, זה פשוט בא נסחף לתוך הדף מתלהב אבל זהו. זה מתיש הרבה יותר, אני יכול, כשאני נותן שיעור לקהל אני יכול לשבת שעתיים וגם שלוש שעות הכל בסדר. אבל פה זה… שלוש שיעורים זה מקסימום שאפשר לעשות ברצף. זה מאד מתיש אבל אח"כ כשאתה שומע תגובות ותמיד גם הקב"ה שולח אותם בזמן. כשיש תקופות שאני מתחיל להתעייף, ואומר לא יודע שומעים לא שומעים, פתאום אני פוגש איזה מישהו "תשמע בדיוק נסעתי באיזה מקום, היום למשל, היום הזה הייתי בניחום אבלים. לא יודע אם זה מתאים לציבור, אתה תחליט.
הייתי בניחום אבלים היום, נפטר בשבת ל"ע איזה ידיד טוב שלי, ישראל כהן-רוזובסקי. אז באתי לשם באתי לשבת קצת, אשתי גם מכירה את אשתו, אז מה האלמנה אמרה? בעלי כל היום היה שומע אותך, השיעורים שלך, כל היום ככבו אצלנו בבית. אז, אני תמיד שומע מאנשים, והקב"ה שולח את זה בזמן כשצריכים איזה חיזוק, אז, אז בעצם מגיע.
אני יודע להגיד לך, שצופים ושמאזינים, וצופים בשיעור שלך ביום, אלפי אנשים, אני יכול להראות לך את הנתונים, זה בטח יוצר אינטרקציה כל הזמן שאנשים מכירים אותך, מזהים אותך
כן אבל היום איפה אני מסתובב, בעיקר פה בשכונה בין כך אנשים מכירים אותי, אבל גם פה, גם פה, הנה אתמול התקשרתי לאדם אחד שקבוע מגיע אלינו לשיעור וכל השנה האחרונה הוא לא הגיע, מאז הקורונה הוא לא גר בשכונה, הוא אומר לי תשמע ר' אליהו אני אמנם לא מגיע בפועל אבל אין יום שאני לא שומע אותך שלוש פעמים ביום. אמרתי לו זה לא תירוץ. אבל בכל אופן כן, זה היה אתמול. אתמול.
חשבת אולי פעם למה השיעור שלך כל כך מצליח? כמובן שאני יודע שב"ה מידת הענווה טבועה בך? אבל אולי תוכל לגלות את הסוד?
אני לא יודע, האמת היא שאם אני אחשוב יותר מידי אני אתחיל לפחד, זה לא פשוט. כי כשאני מתבונן בזה זה אחריות לא פשוטה, אחריות רצינית מאד, וצריך תמיד לדייק בדברים, ואתה לא לומד את הדף טוב טוב, אסור להקליט, שזה לא יצא מלאכת ה' רמיה, אבל אם אתה שואל אותי למה זה מצליח? אני חושב בגלל ש… אני לא מתכוון שאנשים ילמדו עם השיעור שלי דף, הוא לא נועד ללימוד זה לא תחליף ללימוד. מי שרוצה ללמוד דף היומי טוב ברצינות צריך להתיישב על הספר וללמוד לפחות שעה-שעה וחצי אם הוא רוצה קצת להרחיב זה שעתיים, אלא מה, זה נותן לו את השלד של הסוגיא.
ז"א אם יש הרבה אנשים שהתקשרו אלי ואומרים שהם לפני שהם לומדים את הדף הם שומעים אותי אז הם קלטו פחות או יותר את הצורה של הסוגיא ואז הם מתיישבים ללמוד, או להיפך יש כאלה שחוזרים איתי. יש פה יהודי הוא עובד בבנק, הוא אומר לי אני כל יום לומד הדף היומי אחרי שאני גומר ללמוד, אני פותח את השיעור שלך, אני יודע אם הבנתי טוב או לא, ואני חוזר איתך. יש כאלה שלא לומדים איתי אבל מידי פעם הם נתקעו, לא יכלו להגיע לשיעור, לא יכלו אז בשביל להשלים, בשביל להחזיק בן אדם בפער. יש אצלי בשיעור שלי הרבה אנשים, שהרבה טסים לחו"ל. עכשיו יש יהודי שנסע למרוקו לקברי צדיקים ונתקע שם בסגר הוא כבר שבועיים שמה, אז יש לו רצף. הוא יכול לשמר לעצמו את הקביעות שלו, זה המעלה הגדולה. פעם פגשתי את… פגש אותי יונתן רזאל, הוא בא אמר לי: תשמע, אני לא שומע דף היומי וזה אבל אני נוסע לפעמים למקומות כל כך מרוחקים שאין איפה ללמוד אז פתאום מצאתי אותך, אני יכול לשבת ולהיות בקצב עם כולם, זה המעלה הגדולה שבני אדם יש להם את היכולת גם אם לא למדת כמו שאתה רגיל כל יום, אבל אתה לא מפספס את הרכבת, אתה נשאר על האוטובוס. זה פלוס גדול. לכן אנחנו באמת לא קוראים רש"י, אין כזה דבר. ללמוד סוגיא בלי רש"י אם היה רואים אותנו רבנים, דור קודם היו זורקים עלינו אבנים, מה זה גמרא בלי רש"י? אבל זה, זה נועד למי שרוצה לשמור. לשמור על תמצית הדף.
למרות שאתה משלב באופן טבעי את הרש"י
ודאי, עד כמה כן, אבל זה אסור. מי שרוצה ללמוד גמרא, צריך ללמוד רש"י. אבל, בסדר כדי לתת שיעור לאנשים, להחזיק את עצמם בקצב, וגם לא כל אחד יש לו זמן להתפנות ולשבת. יש אנשים שאני יודע שהם גרים, אנשים גרים בשומרון, גרים בכוכב יעקב, אין להם זמן, אנשים עובדים כל היום. אלא מה, ברכב הם יכולים לשים את השיעור ועד שהם הגיעו לעבודה הם עברו דף, הם חוזרים אח"כ הביתה בערב הם עושים על זה חזרה. אז בסדר, אדם כזה. מה תגיד לו שב תלמד עם ספר אחרת לא תלמד? קודם כל צריך ללמוד. אח"כ להרחיב.
האנשים מדברים איתך בסוף נכון? מוצאים את הטלפון שלך
זה גם קורה, האמת היא שאני היום עסוק לגמרי מעל הראש בישיבה עם הבחורים, התלמידים שזה, שזה עוד פרשה בפני עצמה, אבל גם גיליתי. אנחנו היום בישיבה מקבלים בחורים שפשוט נפלטו מישיבות אחרות, ומה הדבר שמאד תומך בהם ועוזר להם להחזיק, זה זה שלומדים גמרא עם הספק. זה שיש להם לימוד גמרא עם הספק מאד מאד בונה אותם. מאד מחבר אותם בחזרה למקום של היראת שמים, של המצוות. זה טוב, זה סוגיא להאריך בפני עצמה
מאיפה מגיע באמת הרעיון הזה שאפשר ללמוד ולהזדרז ולמהר בלימוד ואם לא תבין עכשיו תבין פעם אחרת, מאיפה זה מגיע?
רבי נחמן מברסלב הרבה דיבר על זה שאדם צריך הספק. אדם צריך הספק לעבור, לעבור, לפעמים אדם לומד מסכת יש לו הרבה דברים שהוא הבין, הרבה דברים שהוא לא הבין אז הוא לומד עוד פעם, פעם נוספת זה יותר נופל לו עוד לומד עוד לומד עד שהאסימון נופל ומתיישב על הלב. זה דברי תורה תמיד יש בהם כמו שחז"ל אומרים כמו התאנה שכמה שמוצצים אותה יש בה דבש. כמו השד של התינוק תמיד כשהוא מוצץ הוא מוצא חלב זה דברי תורה, כל פעם ופעם שאתה לומד זה יותר מתבהר יותר ברור.
מה אתה יכול להגיד לאנשים שרוצים להשאר על הרכבת, רוצים להשאר איתך שבע שנים ולהגיע יחד לקו הסיום, לסיום הש"ס?.
אני יכול להגיד המלצה מאד גדולה שאני ראיתי שמי שלוקח אותה מרוויח. הגמרא במסכת ברכות אומרת: "מה דין יהודי שלא התפלל תפילה אחת, למשל אדם נאנס ולא התפלל שחרית. אז בתפילת מנחה הוא משלים, מתפלל שתיים. עכשיו מה הדין, האם את התפילה הראשונה הוא קודם כל ישלים את שחרית שהוא לא התפלל ואח"כ יתפלל מנחה או להיפך, אז הגמרא פוסקת שדבר ראשון עכשיו זמן מנחה תתפלל מנחה, גמרת מנחה, תפילה שניה שלך תהיה תפילת השלמה. כך גם בדף היומי. אם בן אדם לא היה אתמול, לא למד את הדף של אתמול אז הוא אומר קודם כל נשלים את של אתמול אז אני אומר לו אתה לא תשלים את של אתמול וגם לא תלמד את של היום ומחר יהיה לו פער של יומיים וככה זה מצטבר. אדם צריך להתרגל דבר ראשון יש לי רבע שעה אני לומד את הדף של היום. השלמות, תקח לך דף תרשום שם באיזה פינקס שלך איזה דפים אתה צריך להשלים.
אתה יכול לרשום על הכרך הראשון של הגמרא תרשום על העמוד הראשון חסר לי דף זה, יהיה לך זמן תשלים, לא יהיה לך זמן אל תשלים. כשאנשים מתרגלים לזה, אז הם לא מאבדים את החשק. בן אדם שיודע שיש לו חור של עשרים דף הוא כבר לא מסוגל ללמוד. זה כבר נדמה לו כאילו הר, הר שלם עומד לו על הראש. לא. אתה תתעכב וזה מה שרבי מאיר שפירא היה אומר, זה הרעיון של הדף. הדף הזה שאיתו אתה חוצה את הים רק דף אחד. כל יום את הדף של היום. בלי השלמות. כמובן מי שמצליח, וזוכה להשלים אז אשרי לו וטוב, ודרך אגב, מי שסיים מסכת וחסר לו כמה דפים באמצע מותר, הוא יכול לעשות סיום. יש תשובה מפורטת בשו"ת בצל החכמה הוא אומר שם באריכות שאדם שיש לו מסכת למרות שיש כמה וכמה חורים הוא יכול לעשות סעודת סיום, הוא יכול להגיד קדיש של הסיום מסכת, ולעשות סעודה ולהזמין את כל הקהל ויוצא בזה בתענית בכורות גם כי יש לו את שמחת השלמות. גם מי שלמד את כל המסכת הרי יש לנו חורים, כמה חורים יש לנו, כמה נקודות לא הבנו, וכמה תוספותים כן הבנו ולא הבנו, ולא הבנו. אז ממילא…
מפעם ראשונה לשניה, זה נהיה קצת יותר קל? או שזה עדיין, זה תהליך למידה מחדש?
אין חכמות, אני כל פעם מכין את החומר מחדש. כמובן שככל שאתה עובר עוד פעם, עוד פעם אז הסוגיות כבר יותר בהירות. גם אני זוכר הקשרים מסוגיות אחרות, למשל עכשיו אנחנו לומדים פסחים, כן, יש הרבה סוגיות ממסכת זבחים שממש מקבילות ודומות. זה ודאי שזה אחרת. אבל… אבל עדין צריך להכין כל פעם מחדש. אין משחקים.
איך אתה מתמודד? כשאתה מגיע למצב שצריך שלושה ארבעה שיעורים קדימה
אנחנו יש לנו מזל אחד שארגון דרשו תובע שזה יהיה שבוע מראש, זה הקצב המינמלי. אבל אני הייתי שמח להיות חודש מראש אבל מה אנשים רוצים שאנחנו נביא חומר לא מוכן? לא ערוך? צריך לשבת על זה, אתה לא יכול גם אחרי שלמדתי דף, אני לא יכול לבוא להקליט אותו, צריך קצת להספג צריך מחר עוד פעם לעבור עליו עוד פעם. אין חומר שאני לא עובר עליו בשבת. ככה עוד פעם, ולראות שאני…. כן.
מה אתם עושים עם מצב שצריך פתאום להשלים ככה הרבה דפים או משהו?
אז, כמעט אין, אבל לפני חגים, לפני פסח לפני סוכות, לפעמים יש תקופות כאלו שחייבים להכין יותר חומר מראש אז צריכים להתבטל, מה שנקרא להסתגר בחדר יומיים שלושה.
פעם אמרת לי פגשת איזה מישהו יהודי במז'יבוז' שזיהה את הקול שלך.
זה היה באמצע הלילה הייתי באמצע הלילה. הלכתי עם קבוצת אנשים, בבית ה… יש שם הכנסת אורחים זה היה בליל צום גדליה, אז כולם רצו לאכול שם מרק לפני הצום. אז אני הלכתי עם הילד. קראתי לבן שלי, פתאום מישהו מסתובב אומר לי מה? אתה הרב אורנשטיין. מוציא אוזניות מהאוזניים שלו, אומר לי תשמע תראה מה אני שומע פה, אמרתי לו איך אתה שומע? הוא אומר לי לפני שטסתי הורדתי שיעורים, זה כבר היה לפני, סיפור לפני חמש- שש שנים לפחות. כן.
אבל יש דבר מאד חשוב שאני גם שמעתי אותו פעם מיהודי שאני מדי פעם מתלבט עליו זה דבר נכון, שצריכים שהלימוד יהיה אכפת. שהוא יהיה, שהוא יהיה מתוך ה… איך אני אגיד, כשאתה לומד קושיה של הגמרא שזה יכאב, שזה יהיה קשה. כשאתה לומד תירוץ אז שזה באמת יתרץ. לחוות, לחוות עם הגמרא את המהלך שלה, להכנס לרגש של הסוגיא. זה דבר גם כן מאד מאד חשוב. גם עוזר לזיכרון.
מגידי שיעור רואים אותך והם רוצים להחזיק ולא תמיד מחזיקים. איך אפשר באמת להיצמד לשיעור קבוע למשך 7 שנים?
למגידי שיעורים אני יכול לתת המלצה. אני יודע שיש הרבה מגידי שיעורים שהם משקיעים, רוצים, פותחים שיעור וסתם דרך אגב, כדאי לכל אברך שרוצה לעשות שטייגען פשוט שיתפוס איזה יהודי אחד בבית הכנסת שני יהודים, קח לך איזה שלושה אנשים ותתחיל שיעור. וזה יכול לצמוח ולגדול. אבל מה הבסיס, מה העצה, שאני יכול לתת למגיד שיעור דף היומי, אין דבר כזה לבוא לשיעור בלי שהכנת אותו. ויש הרבה מגידי שיעורים שהם טרודים, והם עסוקים ואז הם באים עם שוטנשטיין לשיעור והם מתחילים לגמגם וזה סוגר את השיעור. ממש, ראיתי הרבה מגידי שיעורים ככה. אלו שבאים מוכנים רהוטים, אתה לא צריך להכין יותר מידי מעבר לסוגיא אבל לפחות את הסוגיא עצמה. שהרצף בגמרא יהיה ברור, אז הם מצליחים השיעור גדל, ויש ענין לאנשים. ואלה שלא, אז זה מתנוון. ועצה נוספת זה לדאוג שהציבור יעשה חגיגה בכל סיום. אין, אני אם יש מסכת שלא עושים סיום אני אומר להם, אני לא ממשיך הלאה אין חכמות. כל מסכת צריך לעשות סיום. עכשיו זה זמנים של קורונה, אנחנו לא מדברים, אבל זמן נורמלי.
מידי פעם צריכים להזמין את הנשים, הן גם צריכות להיות שותפות בזה, לעשות להן גם כן, סיום לנשים של האלה שבאים לשיעור. וזה נותן כח, זה נותן כוח. יש כאלה אנשים שאומרים שהם חיים מסיום לסיום, ולא מדבר על כאלה שבאים להשתתף בד"כ בשתי דפים לפני הסיום ובשתי דפים אחרי הסיום וזה הישג עצום. אנשים שזוכים ללמוד מכל מסכת את השני דפים הראשונים ואחרונים, אז זה כבר הגאון מוילנא אמר מי שמשתתף בסיום כמו שלמד את הכל. זה קצת מה שנקרא טיפים למגידי שיעורים.
איך השיעור שלך התחיל באמת בבית כנסת בהר נוף 'אמרי שפר' לפני עשר שנים בערך, כמה?
השיעור שלי התחיל בערך לפני כמה, כן, בערך משהו כזה עשר שנים ואיך זה התחיל? האמת היא שניגש אלי אדם אחד ניגש אלי, דוד צור קוראים לו שיהיה בריא, ושאל אותי פעם אחת תגיד לי מה דעתך תתחיל לתת שיעור דף היומי, אמרתי לו תן לי לחשוב. למחרת בבוקר, אני בא לבית הכנסת אני רואה שלט ענק החל מיום ראשון מתחיל שיעור דף היומי, אמרתי לו מה שמת פתקים לא… אומר הפתק כבר נמצא ואתה עכשיו תחליט מה לעשות, זהו לא היתה ברירה התחלנו את השיעור, זה התחלה של מסכת בכורות, בהתחלה באו כמה מתנדבים כדי לחזק את רוחו של…. של המגיד שיעור וזה, אבל לאט לאט ב"ה זה נתפס עד שיש היום קבוצה גדולה, קבועה.
יש אולי איזשהו סוד אחד, משהו שאפשר להחדיר בבן אדם בדיוק כמו שאתה לא מרשה לעצמך להפסיד שום יום או באמרי שפר או באולפן של דרשו, איך מכניסים דיסקט לבן אדם שזה חלק מהDNA שלו?
אני חושב שברגע שהבן אדם יחליט ויבין שהוא לא צריך להיות עקבי, זה יעזור לו להיות עקבי.
ז"א אחד מהבעיות שלנו, שאנחנו רוצים להיות עקביים, פתאום אנחנו רואים שזה לא עובד, אז אנחנו נופלים לחולשה, אז אנחנו אומרים אה, אני לא מסוגל, העקביות בזה לא מתאימה לי ואז מחפשים עקביות אחרת. אין כזה דבר, תרפה, בן אדם צריך להרפות אל תהיה עקבי, תלמד תורה. אתה הבנת שהמסלול של דף היומי טוב לך, תתעקש כל יום היום אם בקולו תשמעו, לא אתמול ולא מחר ולא שלשום, היום וחוזרים על מה שדיברנו קודם, את הדף של היום אתה יכול? כמו שהסטייפלר אמר לבן אדם אתה לא צריך ללמוד ש"ס אל תלמד כלום, תלמד רק דף אחד. גמרת אותו? תלמד רק עוד דף אחד, מי שעושה ככה מצליח. אותו דבר בדף היומי, לא לרצות להיות עקבי. פשוט ללמוד, היום את של היום. ממילא מחר את של מחר, פתאום אתה מסתכל אחורה ואומר וואלה, בסוף אני עולה לרכבת. כשאדם כל הזמן מחפש ונשבר מזה שהוא לא עקבי, זה גם קורה בשיעורים של הדף היומי שאנשים שלא יכלו לבוא שבוע, לא יכלו לבוא שבועיים, אז כבר הם מתביישים, כבר לא נעים להם לבוא,
אז הם אומרים נו, עוד שבוע אני אבוא, עוד יומיים… עזוב אותך מה זה קשור. יש אצלי בשיעור אנשים שיכולים לבוא פעם בחודש, וזה חשוב מאד, וזה נכבד מאד. ואשריהם. מי שמצליח פעם בחודש להכנס לשיעור, אז בסוף זה נהיה מפעם בחודש לפעמיים בחודש מפעמיים לשלוש. ואז פתאום בן אדם מסתכל אחורה אומר וואלה יש לי חבילת דפים, יש לי כבר קשר לזה. אני כבר יודע שאם אומרים מסכת פסחים אני כבר יודע פחות או יותר שלוש או ארבע נושאים במסכת הזאת, אז הוא מחובר. אז אח"כ בשקלים הוא יהיה יותר ויש ר"ה ודאי כבר יהיה עוד יותר קל וכו' יש תמיד דפים קשים יותר דפים קלים יותר אסור להתבלבל משום דבר. מה שאתה לא מבין, לא תבין, לא נורא אבל מה שתבין, כן תבין. צריך לשמוח עם המעט שיש, אם שמחים עם מעט אז זה נותן עוד מעט כך אני מרגיש מי שמחפש להיות עקבי לא יצליח בחיים, אנחנו לא אנשים פלדה. אה..
אני ממש נפעם מהטיפ שאמרת, אתה יודע כל המנטורים תמיד אומרים בוא נהפוך אותך לעקבי
זה מאיפה למדתי את זה, זה תורה שרבי נחמן מברסלב אומר תורה של "היום אם בקולו תשמעו" הוא מדבר על דור המדבר. דור המדבר במה נפלו? כתוב בפסוק הנביא אומר "ארבעים שנה אקוט בדור ואומר עם תועי לבב הם והם לא ידעו דרכי" מה עם ישראל כל הזמן נפל במדבר? מה יהיה עם הבנים שלנו, ומה יהיה כשנגיע לארץ ישראל, ותמיד הסתכלו, ואיך יראה החיים הלאה. אל תסתכל. גם רבי נחמן אומר שאדם רוצה להיות עובד ה' מה היצר הרע בא ואומר לו, כל החיים שלך תלמד תורה? או כל החיים שלך לא תוכל לעשות עבירות. תגיד ליצר לא, לא, לא, לא כל החיים רק היום. היום אני חוטף אותו לה' יתברך, היום אם בקולו תשמעו. מה יהיה מחר ניתן ליצר, אז מחר אתה מגיע, אתה אומר ליצר אתה יודע מה היום זה שלי, מחר ניתן לך, ככה עוד יום ועוד יום ועוד יום ואז פתאום פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול. גמרא בבא בתרא: קשקש קשקש פתאום נהיה שריון. זה לא נבנה מ… לא בונים שריון, זה רק עוד פעולה ועוד פעולה וזה יוצר את העקביות.
אם היו אומרים לי בוא תתחיל, תקליט בדרשו דף היומי ש"ס שלם. הייתי אומר לבעל הבית של דרשו מחילה מכבודך, תחפש מישהו אחר אני לא יכול. אבל מה אמרנו בוא נתחיל, אז הקלטתי רק דף אח"כ עוד דף עוד דף עוד דף, פתאום עברנו מסכת, ועוד דף ועוד דף, מי חלם בכלל, היית אומר לי מראש תעבור ש"ס? הייתי אומר לך לא אפשרי בכלל. אז זהו.
יהי רצון שנזכה כולנו לקיים כל מה שאנחנו מתפללים עליו כל יום ויום ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים ובעיקר הסוף: "יחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך בס"ד.
איזה כיף ללמוד עם הרב
ישר כח כבוד הרב יום יום. אני לומד איתך…
הרב אורנשטין
זכיתי להכיר את הרב הרבה שנים
איש יקר ומיוחד
אשריו שזוכה לזכות את הרבים
איש מדהים הרב אורנשטיין
ישר כח על הראיון
ראיון נפלא ביותר, עם טיפים מדהימים – מגאון נפלא!
ישר כח!