היום נמשיך לעסוק בנושא: תפילת תשלומין
יום רביעי י"ג באדר ב' תשע"ו
צריך להשלים תפילה, מתי מתחילים את השמונה עשרה של תפילת התשלומין?
כפי שלמדנו, ניתן להשלים תפילה חסֵרה לאחר התפילה הבאה. לכתחילה אין להפסיק בין שתי התפילות אף בלימוד תורה, כי יש להתפלל את תפילת התשלומין בעודו עוסק בתפילת החובה. וחזרת הש"ץ אינה נחשבת ל'הפסק', ואדרבה, ראוי להמתין לפחות עד לאחר 'קדושה'. וכן יש לומר 'תחנון' לפני תפילת התשלומין, כיון שצריך להסמיכו לתפילת החובה. ובערבית ראוי להמתין עד לאחר 'קדיש תתקבל'. ויש שנראה מדבריו שכל התפילות הנלוות לתפילת העמידה אינן נחשבות להפסק. ובדיעבד, ניתן להתפלל תפילת תשלומין אף שלא בסמוך לתפילת חובה, ויש חולקים, ולכתחילה ראוי למי שלא הסמיכן זו לזו - להתנות לפני תפילת התשלומין שאם חייב בה - תהא לחובה, ואם לא - תהא לנדבה. [ס"ק יא, יב ו־טו; ביאורים ומוספים דרשו, 24 ו־26]
התפילה הנוספת חוץ מתפילת מנחה שצריך לומר בה 'אשרי' לפני שמונה עשרה
כאמור, חובה להסמיך את תפילת התשלומין לתפילת החובה, אך מאידך - חובה לשהות ביניהן כדי 'הילוך ארבע אמות' (2-4 שניות, לשיטות השונות), ולכתחילה צריך גם לומר 'אשרי' לפני תפילת התשלומין, הן בשחרית, הן במנחה והן בערבית. ואם הסמיך לתפילת שחרית תפילת תשלומין של ערבית, ואמר לפניה 'אשרי' - אינו צריך לומר 'אשרי' פעם נוספת יחד עם 'ובא לציון'. ויש אומרים שאין לומר 'אשרי' בלילה לפני תפילת תשלומין של מנחה; ומהזוהר משמע שאף ביום - אם התפלל מנחה ללא אמירת 'אשרי', אין להשלימו לאחר התפילה. אולם ניתן לאומרו בתור אמירת תהלים בעלמא ולא כחובה, ובאופן זה ניתן לאומרו אף בלילה. ואסור לומר 'תחנון' בלילה לאחר תפילת תשלומין של מנחה. [סעיף ב, ס"ק יג-יד, ושעה"צ ס"ק כז; ביאורים ומוספים דרשו, 27]
האם ניתן להשלים תפילת ערבית לאחר סוף זמן תפילה של שחרית?
זמן השלמת תפילה חסֵרה הוא בזמן ה'לכתחילה' של התפילה שלאחריה. אולם במקרה שאת התפילה הבאה עצמה מתפלל בזמן ה'בדיעבד' שלה – רשאי גם אז להשלים את התפילה החסֵרה.. בנוגע לתפילת ערבית נחלקו הפוסקים אם זמנהּ לכתחילה הוא עד חצות הלילה או עד עלות השחר, וזמן ההשלמה של תפילת מנחה הוא בהתאם, אך אם מתפלל ערבית לאחר חצות, ישלים אז את מנחה לכל הדעות. וכן את תפילת ערבית ניתן להשלים רק עד לסוף זמן תפילת שחרית, אך אם מתפלל שחרית לאחר זמנהּ - ישלים אז את ערבית. ואת תפילת שחרית - ניתן להשלים מזמן 'מנחה גדולה' עד השקיעה, ובדיעבד גם ב'בין השמשות'; וביום שיש בו תפילת מוסף - לכתחילה יקדים את מנחה למוסף, מפני שהיא תדירה יותר, ואת מוסף לתפילת התשלומין, מפני שהיא תפילת חובה. [סעיף ג וס"ק טו-טז; ביאורים ומוספים דרשו, 33, 34 ו־40]