י. פריינד
"הבאתם את סיפורה של העיר בני ברק ואת מכתבו של רשכבה"ג מרן שר התורה זצוק"ל אודות השמירה שיש לעיר בזכות התורה שמקיפה אותה", כתב לנו תלמיד חכם מופלג, "וכידוע הכל מכוח ברכתו של מרן החזון איש. ברצוני להביא לטובת הקוראים סיפור מופלא אודות הירושה שהותיר אחריו מרן החזון איש וכך היה המעשה:
לאחר פטירת מרנא החזון איש זיע"א, הגיעו שלושה תלמידי חכמים גאונים מבני משפחת החזון האיש לפני מרן הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר כדי לדון בענייני הירושה. היו אלו הגאון רבי מאיר קרליץ, הגאון רבי שמואל גריינמן והגאון רבי ראובן פיין. הם רצו לסדר את חלק הירושה של מרן החזו"א ועשו זאת לפני מרן הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זיע"א.
נעמד האח הגדול, הגאון רבי מאיר קרליץ, ואמר: למרן החזו"א לא היה אפילו ש"ס משלו, הוא למד כל ימיו בש"ס ורשא שהוא השאיל לו. טענתו של רבי מאיר היתה, כי היות וכתב שם חידושים חשובים על גיליון הגמרא, הוא מבקש בחזרה את הש"ס.
לאחר מכן דיברו על הדירה, והגאון רבי שמואל גריינמן אמר, כי למרן החזו"א לא הייתה דירה והוא התגורר בדירה שיהודי מאמריקה השאיל לו וממילא אין מה לרשת.
הטענה השלישית היתה של הגאון רבי ראובן פיין שאמר, כי למרן החזו"א לא היה אפילו מקרר שלם, וגם המקרר הישן שלו אינו שווה מאומה.
התברר, כי כל הירושה של מרן החזון איש מסתכמת בחצי מגרש קטן שמישהו קנה וכתב אותו על שם מרן החזו"א, אולם גם את המגרש אי אפשר היה לחלק, היות ובן אחיו של מרן החזון איש, שכתב את המגרש על שמו, שהה בפולין ונחשב גם הוא ליורש, וכיון שהלה היה זקוק לאפוטרופוס, וממילא לא נשאר מאומה לחלק בירושה.
אולם פטור בלא כלום אי אפשר, והירושה הגדולה שהותיר אחריו מרן החזון איש והיא ברכה לדורות הם ספרי החזון איש ושאר חיבוריו, זה ספר תולדות אדם, אלפי תלמידיו כבניו וצביונה של בני ברק ושאר ערי הקודש וגם את הברכה המופלאה שבירך את העיר בני ברק, נגע לא יקרב באוהלך, מבארו אנו שותים ומכחו אנו נוהגים, אשרינ ומה טוב חלקינו מה יפה ירושתנו – – –