יום ראשון י' באב תשע"ט
עיר ששטחהּ אלף אמה על חמש מאות אמה – מהו גודל שטח ה'תחום' שלה?
כפי שלמדנו, המניח 'עירוב תחומין' במרחק של אלף אמה ממזרח לעירו (לדוגמה), ורוחב עירו ממזרח למערב הוא תשע מאות אמה, כך שבמדידת ה'תחום' של אלפיים אמה ממְּקום העירוב לכיוון מערב, עובר התחום את הגבול המערבי של עירו, נחשבת כל העיר כארבע אמות בלבד, ויש למדוד מעבר לגבול המערבי של העיר תשע מאות ותשעים ושש אמה נוספות, להשלמת אלפיים האמה של התחום.
ורוחב התחום באלף האמות שממזרח לעיר, ובתשע מאות ותשעים ושש האמות שממערב לעיר, הוא כבכל התחומין, דהיינו, כרוחב מקום השביתה – שבנדוננו הוא מקום העירוב – ואלפיים אמה לכל צד. ולדוגמה: אם שטח מקום העירוב הוא באורך אלף אמה ממזרח למערב, וברוחב חמש מאות אמה מדרום לצפון, אזי שטח התחום לכיוון מזרח ולכיוון מערב, הוא באורך אלפיים אמה מקצה העיר במזרח ובמערב, וברוחב ארבעת אלפים וחמש מאות אמה מדרום לצפון. ובנדוננו, התחום של אלף ותשע מאות ותשעים ושש אמה, גם הוא ברוחב ארבעת אלפים וחמש מאות אמה מדרום לצפון. וראה להלן.
[שו"ע תח, א, ומשנ"ב כא; וראה ביאורים ומוספים דרשו, 15]
השיטות השונות למדידת רוחב התחום בעיר ה'מובלעת' בתוך ה'תחום' ב'עירוב תחומין'
בהמשך לאמוּר: בנוגע לרוחב ה'תחום', מדרום לצפון, בשטח המקביל לעיר ה'מובלעת' בתוך התחום של 'עירוב תחומין' – נחלקו הפוסקים: לדעת הרמ"א, בשטח זה רוחב התחום הוא אלפיים אמה מהגבול הדרומי של העיר, ואלפיים אמה מהגבול הצפוני של העיר.
ויש שביארו, כי דבריו אמורים רק במקרה שגבולות העיר בדרום ובצפון אינם מגיעים (או מגיעים רק) עד לקו רוחב התחום שבדרום ושבצפון, שהוא, בדוגמה הנ"ל, ארבעת אלפים וחמש מאות אמה. אולם, אם גבולות העיר בדרום ובצפון עוברים את קו רוחב התחום – בעיר עצמה מותר ללכת עד לקצה העיר, אך אין כל תוספת לרוחב התחום מעבר לגבולות העיר.
ויש החולקים על דעת הרמ"א וסוברים שגם אם גבולות העיר אינם מגיעים לקו רוחב התחום, אין תוספת של אלפיים אמה לדרום ולצפון, אלא רוחב התחום הוא ארבעת אלפים וחמש מאות אמה בלבד, כפי שהוא לכל אורך התחום שממזרח למערב. ומאידך, בתוך העיר, גם אם גבולותיה שבדרום ושבצפון עוברים את קו רוחב התחום, מותר ללכת עד לגבולותיה.
[שו"ע תח, א, משנ"ב יח, כ ו־כב, וביה"ל ד"ה ויש לו]
הכרעת ההלכה בנדון הנ"ל והמקרים בהם הדעות שוות
בהמשך לאמוּר: להלכה, דעת המשנה ברורה שאין להקל כדברי הרמ"א, ואין להוסיף אלפיים אמה לתחומי העיר שבדרום ושבצפון, אף במקרה שגבולות העיר בדרום ובצפון אינם מגיעים לקו רוחב התחום של מְקוֹם העירוב. אולם, "המֵקל בשעת הדחק, יש לו על מי לסמוך".
ויש אומרים, שאף לדעת הרמ"א אין להקל אלא בעיר שלן בה בלילה (ראה תקציר לאתמול), אבל עיר אחרת שמובלעת בתוך התחום של מקום העירוב, לכל הדעות אינו רשאי ללכת בתוכה אלא כנגד קו רוחב התחום של מקום העירוב, ואין לגבולות עיר זו כל משמעות לענין התחום.
ואף בעיר שלן בה – אם תחום אלפיים אמה המערבי של מקום העירוב מסתיים בתוך העיר, ולא מעבר לגבולה המערבי – אין כל תוספת על התחום בדרום ובצפון; ולענין העיר עצמה – לדעת השולחן ערוך אסור להתרחק יותר מאלפיים אמה ממקום העירוב אף בתוך העיר, ולדעת הרמ"א מותר ללכת עד לגבולות העיר לכל רוחותיה. וראה תקצירים קודמים.
[שו"ע תח, א, משנ"ב יט, וביה"ל ד"ה ויש לו; ביאורים ומוספים דרשו, 14]