יום ראשון כ"ט בכסלו תשע"ח
מהו ההבדל בין הוצאת ספר לרשות הרבים לבין הוצאת אשפה?
העושה מלאכה בכוונה, אך אינו עושה אותה לצורך המטרה של אותה מלאכה, הרי זו 'מלאכה שאינה צריכה לגופה'. דוגמה לדבר: מטרת מלאכה 'הוצאה' היא שהחפץ שהיה ברשות הרבים, יהיה ברשות היחיד, ולהיפך; ולכן, הוצאת אשפה מרשות היחיד לרשות הרבים היא מלאכה שאינה צריכה לגופה, כיון שאין המטרה שהאשפה תהיה ברשות הרבים, אלא שלא תהיה ברשות היחיד. אולם, אף שמלאכות שבת נלמדות ממלאכות עשיית המשכן, אין צורך שהמטרה תהיה זהה לחלוטין לזו שהיתה במשכן; ולכן הבערת אש לצורך חימום נחשבת כמלאכה הצריכה לגופה, הגם שבמשכן נעשתה לצורך בישול. [משנ"ב רעח, ג; ביאורים ומוספים דרשו, 22-23]
איזה מאיסורי שבת דרבנן חמור יותר משאר האיסורים?
'מלאכה שאינה צריכה לגופה', נחלקו הראשונים בדינהּ: דעת הרמב"ם שהיא אסורה מדאורייתא; ודעת רוב הראשונים שאסורה רק מדרבנן; וכן הלכה. וכתבו ראשונים, שמכל מקום חמורה היא מלאכה שאינה צריכה לגופה משאר איסורים דרבנן, משום שאין חסרון במלאכה עצמה, אלא רק בכוונת האדם העושה אותה, ובחילוף קל בכוונתו עלול להכשל באיסור דאורייתא. ומשום כך, לא התירו מלאכה שאינה צריכה לגופה בכל מקום שבו הותרה שאר איסורים דרבנן. וכמו כן, במקרים שונים, נקטו הפוסקים להחמיר במלאכה שאינה צריכה לגופה, הן מהטעם הנ"ל, והן משום שלדעת הרמב"ם יש בה איסור דאורייתא. [משנ"ב רעח, ג, שעה"צ ד (בהרחבת המקור), וביה"ל ד"ה מותר; ביאורים ומוספים דרשו, 24-25]
מלאכה לצורך פיקוח נפש – האם עדיף לעשותה על ידי גוי?
כשנוצר צורך בשבת לעשות מלאכה הנוגעת לפיקוח נפש – אם יתכן שנחוץ לעשותה ללא כל שהייה, חובה לעשותה לאלתר. ואם ברור לחלוטין שאין כל סכנה בהמתנה לגוי – יש אומרים שעדיף לעשותה על ידי גוי, וכן המנהג; ויש אומרים שעדיף לעשותה על ידי ישראל. וכשהמלאכה נעשית על ידי ישראל, יש לעשותה בסדר העדיפויות הבא: א. על ידי קטן. ב. עשיית המלאכה בשינוי, כגון לחיצה על מתג החשמל באמצעות המרפק. ג. עשיית המלאכה בידי שניִם כאחד, כיון שבאופן זה האיסור קל יותר. וטיפול מתוכנן, רישומי מחלה, ופעולות צדדיות אחרות – לכל הדעות עדיף לעשותם על ידי גוי. [שו"ע רעח, א, ומשנ"ב ב; ביאורים ומוספים דרשו, 3-4]