מה הטעם שאמר הגרי"ש כהנמן למנהג חלוקת דמי חנוכה לילדים?
הטעם למנהג ישראל לחלק מעות חנוכה לילדים בימי החנוכה, הביאו הגר"ח פלאג'י בספרו מועד לכל חי (סי' כז ס"ק עז) בשם ספר מעשה הצדקה, ושם מבאר את הטעם על פי הקבלה.
ובספר נטעי גבריאל (חנוכה פנ"א סע' ה הערה ז) הביא שהמקור הוא ליקוטי לוי יצחק, והביא שכן היה מנהג גדולי האדמו"רים, וכן נהג החתם סופר, והביא שהטעם הפשוט הוא משום שבזה מפרסם הנס ביותר. ובספר אורחות רבנו (ח"ג עמ' א) הביא שכן היה מנהג הסטייפלר לחלק דמי חנוכה לנכדיו ונכדותיו הלא נשואים.
טעם נוסף ומעניין כתב הגרי"ש כהנמן גאב"ד פוניבז' (שפתי חיים מועדים ח"ב עמ' קלד) שהיוונים אסרו ללמוד תורה, וכשנצחום בני חשמונאי, נתנו לילדים מעט כסף כדי למשוך ליבם ללימוד התורה, כי זו הדרך לחבב על הילדים את הלימוד, כמו שכתב הגר"א באגרתו לאשתו ולבניו 'ותפזר להם מעות וכיוצא בזה, כדי לשמחם ויועיל ללימודם', ומתוך שלא לשמה בא לשמה, וזכר לכך אנו נותנים מעות חנוכה לילדים, כדי להמריצם ללמוד תורה.
מתי הדליקו בני חשמונאי את המנורה, בליל כ"ה כסלו או בליל כ"ו כסלו?
המשנה ברורה בתחילת הלכות חנוכה (סימן תר"ע ס"ק א) הביא את דברי הרמב"ם על השתלשלות נס החנוכה, כשבתוך דבריו כותב הרמב"ם, שגברו ישראל על היוונים בכ"ה כסלו.
מדבריו אלו של הרמב"ם דייק ה"פרי חדש" (סעיף א), שנצחון החשמונאים על היוונים, היה ביום כ"ה כסלו, ואז חפשו שמן להדליק ומצאו את הפח שמן הטהור וממנו הדליקו בערב את המנורה, וא"כ יצא שהדליקו את המנורה רק בליל כ"ו בכסלו, ומה שמדליקים נרות היום בליל כ"ה כסלו, הוא זכר לנס הנצחון שהיה ביום כ"ה [וראה שם בפר"ח ששאל א"כ למה לא מדליקים בליל כ"ו? ותירץ שהרי ידועה הקושיא מדוע יש הדלקה ח' ימים הרי הנס היה רק ז' ימים, אלא שהלילה הראשון הוא זכר לנס הנצחון ושאר הז' לזכר נס השמן עי"ש].
אכן, המעשה רוקח (פ"ג מהלכות חנוכה ה"ב) כתב שכוונת הרמב"ם, שבכ"ה כסלו נשלם הנצחון, כיוון ששוב לא התעוררו היוונים להמשיך להלחם בישראל, אבל תחילת הנצחון היה בכ"ד כסלו, והדליקו את המנורה בליל כ"ה, או שנצחום בליל כ"ה כסלו, ומיד הזדרזו להדליק את המנורה עוד באותו לילה. וכן כתב המאירי (שבת כא, ב ד"ה נס וד"ה ונחזור) שהנצחון היה בכ"ד כסלו, והדלקת המנורה היתה בליל כ"ה כסלו.
האם מותר להדליק נרות חנוכה בברכה ברחבת הכותל המערבי, ומה הדין בככר העיר שמתאספים שם רבים?
מצוות הדלקת נר חנוכה, חיובה גם בבית כנסת מקום שמתפללים שם משום פרסום הנס, כך פסק השו"ע (סי' תרע"א סע' ז) [וראה שם בביאורים ומוספים הע' 70 קטע שני, איזה תפילות יש להתפלל בבית כנסת כדי להתחייב במצות הדלקת נרות].
וכן בבית המדרש כתב המשנה ברורה (שם ס"ק לט) שחייבים להדליק בו בברכה, וכתבו הכף החיים (ס"ק סה) והגרש"ז אויערבך (הליכות שלמה חנוכה פי"ז דבר הלכה אות ה) והגרי"ש אלישיב (אשרי האיש ח"ג פל"ו אות י) והגר"נ קרליץ (פסקי הלכות מהרב דינר פ"ג אות ג ובהע' ג), שזה דוקא אם מתפללים בו.
ומקום שאינו בית כנסת אבל מתפללים בו בקביעות מנחה וערבית, וכגון מקום עבודה שיש בו חדר שמתפללים בו בקביעות מנחה וערבית, דעת הגרי"ש אלישיב (תורת המועדים ס"ק כט אות ו) שאין להדליק בו, אלא במקום שנועד לבית כנסת. ודעת הגר"ח קניבסקי (שם) שאף שאין לו שם של בית כנסת, מכל מקום כיון שמתפללים בו בקביעות מנחה וערבית, יש להדליק בו בברכה.
ומה שיש נוהגים להדליק נר חנוכה בברכה ברחבת הכותל המערבי, דעת הגרי"ש אלישיב (ישא יוסף ח"א סי' קלח אות ה) שאף שהרחבה אינה מקורה ואין לה מחיצות ויש לדונה כרשות הרבים, מכל מקום כיון שהוא מקום תפילה קבוע, יש לו דיני וקדושת בית הכנסת, ומותר להדליק שם בברכה.
ולהדליק נר חנוכה במקום שמתאספים שם רבים כגון בככר העיר לפרסום הנס, כתב בשו"ת מנחת יצחק (ח"ו סי' סה אות ג) שאין לברך על הדלקה זו, וכן דעת הגרש"ז אויערבך (הליכות שלמה חנוכה פי"ז סעיף ד) וכן דעת הגרי"ש אלישיב (שם אות ז) וכן כתב בשו"ת דברי יציב (ח"ב סי' רפו אות ג). ואף אם מתפללים שם ערבית, דעת הגר"ש וואזנר (מבית לוי ח"י עמ' יט) והגר"נ קרליץ (חוט שני חנוכה עמ' שיד) שכיון שאינו מקום קבוע לתפילה, אין להדליק בו נרות חנוכה, ואין לברך על הדלקה זו. ואף אם מתפללים שם ערבית כל יום, דעת הגר"ח קניבסקי (תורת המועדים שם) אין לברך על הדלקה זו, כי אינו מקום המיועד לתפילה [בשונה מחדר במקום עבודה שיועד לתפילה אף שאינו נועד לבית כנסת]. אכן ראה בשו"ת אז נדברו (ח"ה סי' לז, ח"ו סי' עה) שאפשר להדליק בברכה במקום מרכזי שנאספו שם אנשים לשם פרסומי ניסא [אמנם דווקא לכאלו שלא היתה להם הדלקה בביהכ"נ כגון בני נוער וכדו' ראה שם].