נהגו העולם בערב פסח ליטול ידיים בסעודת הבוקר כדי לאכול לחם חמץ, ויש שהסמיכו לכך את דברי 'בעל המאור' שבאכילת חמץ בערב פסח מקיימים מצות 'תשביתו'. וכן נהג ה'חקל יצחק' מספינקא זצ"ל שהיה מזרז את חסידיו לאחר התפילה שייטלו ידיהם לאכול חמץ קודם זמן הביעור.
מאכלי חלב וחמאה
ואף נוהגים לאכול מאכלי חלב כמו שכתוב במהרי"ל (מנהגים הלכות ערב פסח) שימהר בערב פסח ויאכל מאכלים קלים כמו שרגילים במיני חלב. וכך היה נוהג הרה"ק רבי מרדכי מנעשכיז זצ"ל (זכרון טוב).
ב'מטה משה' (אות תר) כתב הטעם, לפי שהחלב מרדים, וכדי שישן ביום ויהיה ער בלילה לספר ביציאת מצרים, ושייעורו גם התינוקות וישאלו מה נשתנה. וכך מובא בספר 'אוצר יד החיים' (אות מב) בשם מנהגי רבי אברהם קלויזנר, שהמנהג לאכול מאכלי חלב לפי שהחלב מכביד את הגוף כמו שמצינו גבי סיסרא שיעל האכילתו מאכלי חלב כדי שישן.
עוד טעם כותב הגאון רבי דוד זכות ממודינא בספרו 'זכר דוד' (מאמר ג פכ"ב), שג' המלאכים באו אצל אברהם אבינו בערב פסח קודם שש שעות, והיה זמן מועט לשריפת החמץ, וכיבדם אברהם אבינו בחמאה וחלב, וכרמז לכך נהגו רבים לאכול חלב בערב פסח.
וכן המנהג בליובאוויטש לאכול מאכלי חלב בערב פסח, וכמסופר שפעם נמשכו ההכנות לפסח מאוחר מאוד והתבטא האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש זצ"ל שעל הכל נוותר חוץ מהחלה והחלב. ברם יש שהעתיקו את דברי היעב"ץ הכותב על האנשים שנוהגים לאכול מאכלי חלב בערב פסח, שאין שורש למנהג זה.
סעודת בשר ויין
אמנם מצינו אצל כמה גדולים וצדיקים שהקפידו דווקא לאכול בשר בסעודת ערב פסח ועשו סעודה עם בשר ויין, וכמו שמובא בספר 'רזא דעובדא' שאמר בשם זקנו הרה"ק רבי אהרן הגדול מפרעמישלאן זצ"ל, שאחד מג' דברים שיתגלו בביאת המשיח הוא, שסעודת חמץ של ערב פסח צריכה להיות כסעודת שלמה בשעתו.
והרה"ק רבי שלמה מבאבוב זצ"ל אמר פעם, רמז למנהג שאוכלים בשר בערב פסח, דכתיב (יחזקאל לו, כו) 'והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר', ואמרו בגמרא שיצר הרע נקרא אבן, ומבואר בספה"ק שבערב פסח ישחט הקב"ה את היצר הרע, היינו שיסיר את לב האבן ויישאר רק היצר טוב הנקרא לב בשר, ולכן נהגו לאכול בשר בערב פסח. וכן המנהג בויז'ניץ לעלוב וקארלין.
שחטו בשר עגל לסעודה זו
גם ה'דברי חיים' מצאנז זצ"ל היה נוהג לאכול עם חסידיו בערב פסח בבוקר סעודה של בשר, ודרכו היתה לשחוט עגל ולאוכלו בסעודת זו משום מעשה שהיה, שפעם לפני פסח שחט השוחט בצאנז עגל בסכין של כל ימות השנה ולא בסכין המיוחדת לפסח, ואסר ה'דברי חיים' לאכול את בשר העגל בפסח ואכלו אותו בערב פסח, ומאז נשאר המנהג לאכול בשר עגל בסעודה זו. וכך נהגו אחריו בחצר באבוב, והיו קוראים לסעודה זו 'סעודת פאנג', והמליצו על כך: 'מ'פאנגט די יצר הרע' – ששובים את היצה"ר, כי חמץ רומז על יצר הרע.
כבד וביצים של עוף
מנהג אדמור"י בעלזא לאכול בסעודת ערב פסח כבד של עוף וביצים שנמצאו בבני מעיים של העוף שאוכלים ממנו בפסח, שאם נמצא חשש חמץ בעוף אפשר לתלותו בזה שנאכל קודם יו"ט (כמבואר ב'מגן אברהם' סי' ת"ל סק"א). וכן משום שלא נהגו לאכול האיברים הפנימיים בפסח.
להארות והערות ניתן לפנות למכון "המנהג" במייל: [email protected]