הרב צבי וינברג
הרמ"א או"ח (תצ, ט) כ' ונוהגין לומר רות בשבועות, והעם נהגו שלא לברך עליהם על מקרא מגילה ולא על מקרא כתובים.
ובמשנ"ב (סקי"ט) כתב שהמג"א הסכים עם אותן הפוסקים המצריכין לברך על כולם, חוץ מקהלת, והגר"א בביאורו כתב דאף על קהלת יש לברך.
בהגהות פעולת שכיר על מעשה רב להגר"א ז"ל (הל' יו"ט אות קעה) כתב שאחד הקשה לגר"א מדוע לא גזרו לא לקרות בשאר מגילות בשבת כמו שגזרו במגילת אסתר. והשיב לו שהגזירה לא שייכת אלא בחיובים המוטלים על כל יחיד ויחיד כמו שופר לולב ומגילה בזמנה, אבל קריאת המגילות הללו לא הוקבעו כלל על היחיד כי אם על הרבים כקריאת ס"ת, ובדברים שחיובם מוטל על הרבים ליכא למיחש שמא יעבירנו כמו דאמרינן בעירובין (ג.) שרבים מזכירים אחד לשני[1].
[1] ועי' תוי"ט מגילה (פ"א מ"ב) שבס"ת אין לחשוש כי הבעל קורא מכין את הקריאה ובקי.
(קב ונקי)