הבכי מול הרי האלפים
בעת ביקור רבינו זצוק"ל בצרפת בשנת תשס"ב, כשהלך עם מקורביו ברחובות אקסעלבען, ולפתע ראו את הרי האלפים הצרפתים, החל רבינו לבכות. כששאלו אותו לסיבת הבכי, השיב בהאי לישנא: "כתוב (ישעיה נב, ז) 'מה נאוו על ההרים רגלי מבשר' ולכאורה יותר נכון היה 'מה נאוו רגלי מבשר על ההרים', ולא לקפוץ מה'מה נאוו' ל'אל ההרים'?".
והשיב: "נמצאנו למדים שה'מה נאוו' מתייחס גם לה'הרים', דהיינו שהקב"ה יבחר בהרים יפים – כמו האלפים – כדי לשלוח עליהם את המבשר, בבוא היום גדול ההוא. ומתחילת יצירתם נבראו הרים אלו ביופיים, כדי לשלוח עליהם את המבשר. או", הוסיף, "שיופיים מתבטא בכך שעליהם יתגלה המבשר. לכן, כשהלכנו כאן וראיתי את האלפים, נזכרתי בביאת המשיח, ובכיתי. כי תארו לכם, שברגע זה יתגלה המבשר על ההרים הללו שממולנו, ויבשר לתושבי צרפת והסביבה על בואו של מלך המשיח, כמה נתבייש אז [כך אמר רבנו ברוב ענוותנותו], שלא עשינו דיינו את רצון קוננו".
(עלינו לשבח שמות עמ' קכ"ח)
כבשים מאוסטרליה
אמר רבינו זצוק"ל: "כשיבנה ביהמ"ק יצטרכו הרבה כבשים להקריב לכל חייבי חטאות והעולה, והרי בארץ ישראל אין הרבה כבשים וא"כ מנין יהיו כבשים לבית המקדש?". ואמר שבאוסטרליה יש הרבה כבשים, ויעשו רכבת אווירית ויטיסו את הכבשים לכאן"…
והעיר אחד השומעים, הרי לכבשים באוסטרליה יש בעיה, היות ואין להם 'אליה' ואיך יהיו כשרות להקרבה? חייך רבנו ואמר: "כשיבוא המשיח יבוא אתו אליהו הנביא, ואליהו כבר יגיד מה לעשות"… (מזקנים אתבונן ח"ג)
שמחת הגאולה של החפץ חיים
שח רבנו זצוק"ל: "סיפר לי הרב מפוניבז' זצ"ל, שהיה אצל החפץ חיים לפני נסיעתו בפעם הראשונה בשביל ישיבתו למדינת הים ג' ימים מהשכם בבוקר עד חצות הלילה, משש בבוקר עד 12 בלילה, וכל הזמן הוא דיבר רק עמו, וכל דבריו היו או על צרות כלל ישראל או בעניין הגאולה העתידה. וכאשר היה מדבר מצרות הכלל היה בוכה בדמעות, ממש טפין גסין של דמעות ("טרערן וויא באבעס", כלשונו). וכשהיה מדבר מהגאולה צהלו פניו מרוב שמחה.
"ואנחנו מדברים כמעט כל יום מהגאולה, אבל בלי שום רושם, וכן מהצרות ר"ל, אבל אצלו – מה שדיבר הוא היה אז חי ומרגיש ממש". (ימלא פי תהלתך ח"א עמ' קפ"ד) [א"ה, ושמענו ממקורות נאמנים שהרב מפונביז זצ"ל מסר לרבנו דברים נסתרים מהשיחה המופלאה של החפץ חיים, וכמוס הוא אצלו].
מלחמת גוג ומגוג
בתרגום בשה"ש פ"ח פסו' ד' איתא (מתורגם ללשה"ק): 'אמר מלך המשיח משביע אני עליכם עמי בית ישראל, מה זה אתם מתגרים בעמי הארץ לצאת מן הגלות? ומה זה אתם מורדין בחילות גוג ומגוג? המתינו מעט מזער עד שיכלו העמים שעלו לעשות מלחמה בירושלים, ואחר כך יזכור לכם ריבון העולם אהבת הצדיקים ויהיה רצון מלפניו לגאול אתכם'.
ואמר רבינו: "עמי הארץ המוזכרים כאן הם כל אומות העולם, והטענה על ישראל היא מדוע אתם מנסים לעלות בחומה, ועל ידי כך רוצים לדחוק את הקץ?". וכדברי הגמרא בכתובות קיא.
ושאל הרב הלל קופרמן שליט"א את רבנו זצוק"ל: "וכי מה רוצים מכלל ישראל? שכאשר יגיעו חילות גוג ומגוג יישבו בשקט, ויקבלו אותם ב'שלום עליכם' ולא יעשו כלום להגנתם? האם אנו מצווים להניח להם להרוג אותנו כרצונם?". וענה לו רבנו זצוק"ל: "וכי מה יעזור אם כן ינסו להתנגד, האם כשהיטלר ימ"ש עלה לשלטון ועשה מה שעשה, האם עזר לכלל ישראל כשניסו להתמרד? לא זו הדרך! וגם כאן אומר התרגום: שכשיגיע גוג ומגוג אל תתגרו בו, אלא מה כן לעשות? תשובה תפילה וצדקה וה' הטוב יעשה הטוב בעיניו עד הגאולה השלימה" עכ"ד. (הללי נפשי שיר השירים שם).
(מתוך כאיל תערוג גליון 16)