אתמול, יום שני כ"ז באב חל יום ההילולא של כ"ק האדמו"ר מטאהש זצ"ל. הגאון רבי שלמה זלמן פרידמן שליט"א אב"ד סאנטוב סיפר כמה עובדות נפלאות מהרבי זצ"ל, אותן שמע באחת השנים כשנסע להעתיר על ציונו הקדוש ביום ההילולא.
סיפר לי הרה"ח ר' משה רוטמן שליט"א, משב"ק ויד ימינו של הרה"ק מטאהש זי"ע, סיפור נפלא, אשר בדידיה הוה עובדא, וכך סיפר:
פעם אחת נכנס יהודי אחד אל הרבי בקודש פנימה, והתחיל לדבר עם הרבי אודות הפרשה של העירוב בבורו פארק, וכנראה רצה לגרור את הרבי להתערב במחלוקת שפרצה שם באותה עת אודות כשרות העירוב בשבת.
פתאום – מספר ר' משה – הבחנתי שבידי האיש הזה היה טייפרעקארדער [מכשיר הקלטה] כדי להקליט את הרבי, ולהשתמש עם החומר אשר בידו בענין העירוב, לטובת אחד הצדדים. הדבר הרגיזני מאוד – למה הוא מערב את הרבי במחלוקת זו? – ובקנאות לשם שמים ניגשתי אל היהודי, והוצאתי מידו את הטייפ.
כאשר היהודי הבין שכל תוכניותיו הולכות לטמיון, כי מאחר שאין החומר בידו אין שום ערך לדבריו "בשם" הרבי בענין העירוב – הוא יצא מכליו, ניגש אלי במעמד הרבי ומשך בזקני בחזקה, כאשר מעוצם חוזק המשיכה נתלשו חלק משערות זקני עד כדי זוב דם… עמדתי משתומם ולא ידעתי בנפשי מה לעשות עם עצמי.
המשיך ר' משה לספר: לאחר כמה דקות, קרא לי הרבי ואמר לי: "משה, לך ובקש סליחה מהאיש הזה!"…
הסתכלתי על הרבי בפליאה עצומה – ועמדתי נדהם כשאיני מאמין למשמע אזניי. שאלתי בכאב את הרבי – שאני אבקש ממנו סליחה?? – והלא הרבי רואה בעצמו מה שעשה לי על לא עוול בכפי!!
אך הרבי חזר שוב, ואמר לי: "לך אליו ובקש ממנו סליחה, כי כנראה שגרמת לו עגמת נפש, וזה גרם למכשול שיצא מתחת ידיו".
לאחר שהרבי חזר שוב על בקשתו, ניגשתי בחוסר ברירה להיהודי המכה וביקשתי את סליחתו כלאחר יד, אך היהודי ברוב חוצפתו לא רצה למחול לי – אלא רק אם אני אחזיר לו את הטייפ… אמרתי לו שאני נותן את הטייפ לרבי, והרבי יעשה כרצונו. ואכן לאחר שהחזרתיו להרבי, החזיר הרבי את הטייפ להיהודי, שיצא משם כששללו בידו…
לאחר כמה שעות הבחין הרבי שאני מאוד כאוב ופגוע מכל הסיפור, קראני אליו ואמר לי: "בא ונלמד ביחד"… והרבי פתח ספר 'נתיב מצוותיך' והתחיל ללמוד עמי בדבריו שיהודי צריך להאמין שכל מה שקורה בעולם עם כל אחד ואחד, הכל הוא מאתו ית"ש, ולא יתכן שיארע לאדם רע חלילה, אם לא שמן השמים שלחו את פלוני להרע לו ח"ו, ואל לו לחשוב שהאדם עושה משהו מדעת עצמו. ואם הוא שותק כשמקבל את הבזיונות, והוא מקבל את היסורים באהבה, הוא יכול להמתיק בזה הרבה הרבה דברים, וחוסך מעצמו הרבה צרות ורעות רח"ל… והמשיך הרבי לדבר עמי אודות גודל מעלת המעביר על מידותיו, והשמחה העצומה של הקב"ה מהאדם הזוכה לכך.
הדברים הקדושים נכנסו בקרבי עמוק עמוק, ונסכו בי כוחות חדשים, ועדיין הם עומדים לנגדי תמיד!…
*
שמעתי שבעת שהרה"ק זי"ע עדיין היה מתגורר במונטריאל (ובדרך אגב, אבי מורי ז"ל היה מעשרה הראשונים במנין של הרה"ק שם ועמד על ימינו), היה שם איזה רבי שהיה לו בית מדרש, ובקושי היה לו "מנין", והרה"ק דאג תמיד לשלוח אליו אנשים שיתפללו אצלו ויהיה לו מנין, ואם אירע שלא היו רוצים ללכת, היה לפעמים עוזב את בית מדרשו בכבודו ובעצמו, והולך להתפלל בבית המדרש של הרבי הזה…
ומסופר, שבעת שכבר עבר להתגורר בקרית טאהש, עדיין דאג לאותו רבי שיהיה לו מנין. ופעם אחת בהושענא רבא בבוקר לפני התפילה, ביקש מאחד ממקורביו שיברר אם לאותו רבי כבר יש מנין שיתפללו עמו, וכאשר שמע שהוא נמצא לבדו בבית מדרשו ואין לו מי שיתפלל עמו – ביקש שיסעו תשעה יהודים לעיר מונטריאל לבית מדרשו של הרבי הזה, והודיע למקורבו, שעד שלאותו רבי אין מנין – אזי הוא לא נכנס לבית המדרש להתפלל…