"כי שם ה' אקרא הבו גדל לאלקינו" (דברים לב,ג)
הטור (או"ח סי' קכ"ד) כ' "שמעתי מאבא מורי (הרא"ש ז"ל) שהיה אומר על כל ברכה וברכה שהיה שומע בכל מקום, "ברוך הוא וברוך שמו" וזה שאמר משה רבינו "כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו". וכ"כ השו"ע שם (סעי' כ"ה).
במעשה רב (הל' תפילה) מובא מנהג הגר"א ז"ל שלא להקפיד על אמירת "ברוך הוא וברוך שמו", משום שהש"ץ אינו ממתין עד שתכלה מפי העם ומפסיד חזרת התפילה.
ובמעשה רב השלם (אות י') מובא מכת"י סינסינטי, שכשהש"ץ ממתין בחתימת הברכה בזה אף הגר"א אומר שיש לומר ברוך הוא וברוך שמו כדמוכח בטור בשם הרא"ש.
בס' ברוך שאמר (להר' ברוך אפשטיין זצ"ל בעל התורה תמימה עמ' קי"ד) מביא השערה מדוע יש שנמנעו מלומר "ברוך הוא וברוך שמו", שמקובל אצלו מגדולי ישראל שבימי שבתי צבי ימ"ש דקדקו תומכיו לומר "ברוך הוא ברוך שמו" שמכוון בגימטריא כשמו של מנהיגם (814), ולכן נמנעו מלאומרו, אלא שכ' שכיון שבטור מביא זאת בתוספת ו' "ברוך הוא וברוך שמו", אם ידקדק לומר כך, נמלט מלכוין לגימטריא הנ"ל, משום שאומר בתוספת "ו" ולא במהירות שנראה כ"ברוך הוא ברוך שמו".