"והרביעית, סימן החכמה הנראה במיני שאר החיים מקטנם ועד גדולם…" (שער הבחינה פ"ד).
מבין שלוש מאות אלף מיני החיפושיות הנפוצות בכל מקום על פני כדור הארץ, ישנה חיפושית הנקראת "החיפושית המפציצה". חיפושית זו, שגודלה מגיע עד לעשרה מילימטר, ניחנה במתקן פיצוץ יחיד במינו. כאשר היא מותקפת, היא מפעילה פיצוץ מבוקר בתוך גופה, פיצוץ שמשחרר שני סילונים של נוזל רותח ומבאיש הפורצים בכוח משני צינורות שבחלקה האחורי, ישירות לפרצופו של האויב, אשר נשאר המום ומשותק לזמן מה. והחיפושית יכולה לכוון את הצינורות האלה בכל הכיוונים הרצויים לה. בעת הפעלת מנגנון ההגנה הזה, נשמע קול נפץ, שהוא שנתן לחיפושית את שמה.
מדענים שחקרו את מנגנון הפיצוץ גילו, שבלוטות בגופה של החיפושית מייצרות שני חומרים שונים, והללו עוברים אל שתי שלפוחיות ומתערבבים שם. אחד החומרים מכיל הידרוכינון והשני מכיל מי חמצן. כאשר מערבבים במעבדה את שני החומרים האלה מתרחשת מיד התפוצצות, והתברר כי בשלפוחיות נוסף חומר מיוחד המעכב ומונע את הפיצוץ, וכאשר התערובת מוזרמת בשעת הצורך מן השלפוחיות אל תאי הפיצוץ, מופרש שם אנזים מיוחד המבטל את פעולתו של החומר המעכב, ואז מתרחש הפיצוץ היורה בלחץ את סילוני הנוזל הלוהט והמבאיש אל התוקף.
פלאי פלאים! חיפושית שגודלה כסנטימטר, מצוידת במנגנון פיצוץ מתוחכם ומייצרת בגופה ארבעה חומרים כימיים, כל אחד בהרכב מסוים וייחודי, בדיוק נמרץ לפעולה מתואמת ביניהם. הנוזל הראשון מכיל 10 אחוז תרכובת הידרוכינונית, והנוזל השני 23 אחוז מי חמצן. הקב"ה חנן אותה ביכולת לייצר את החומרים הכימיים הדרושים במקומות אחסון בגופה המתאימים לחומרים הכימיים, ובתאי פיצוץ עבי דפנות העומדים בדיוק בלחץ הדרוש. והפיצוץ מדויק ומבוקר, לא חזק מדי – כי אז היתה החיפושית עצמה מתפוצצת, ולא חלש מדי – כי אז הנוזל לא היה פורץ בסילון חזק אלא היה נשפך בזרזיף חלש ליד זנבה; וכמו כן הקב"ה נתן לה את היכולת לנהל את הפעילות של המערכת המורכבת הזאת ביעילות מדהימה ולתזמן את הפיצוץ בדיוק בחלקיק השניה הדרוש להדיפת האויב המזנק אליה.
(סוד השמחה ח"א)