"באחד מימי חול המועד סוכות צעדתי בשכונת 'שערי חסד', כשלפתע מתקרב ממולי מרן הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל. בתחילה כמעט חדל לבי מלפעם מרוב התרגשות, אבל שניה לאחר מכן חשבתי: 'זאת ההזדמנות שלי'. בלי לחשוב הרבה, 'הורדתי תמונה'. לאחר שהבליח הפלש, הבחין בי הרב אויערבאך.
"לאחר שהתוודעתי אליו, שאל אותי הרב: 'מי נתן לך היתר לצלם בחול המועד?'
"'זו הפרנסה שלי', עניתי בחוסר נעימות.
"'אם כך', פסק הרב אויערבאך, 'בוא תצלם אותי'. וכבר ישר הרב את חליפתו ואותת לי כי אפשר לצלם אותו.
"'אמור לי', ביקש הרב אויערבאך, 'מתי אתה מפתח את התמונות?'"
סיפרתי לרב, כי בעוד כמה שעות כבר תהיינה התמונות בידי לאחר פיתוחן, מפני שאני סקרן לראות איך יצאה התמונה. אבל אז ביקש הגרש"ז לא לפתח אותן עד אחר החג מטעמים הלכתיים, וכך אני נוהג מאז ועד היום.
למחרת נסעתי אל הכותל המערבי, לאחר שאחד מידידיי ספר לי כי מרן הגרי"ש אלישיב נוהג להגיע בימי חול המועד סוכות לכותל בשעת הנץ החמה, כדי לנענע שם את לולבו.
ואז הכול החל להתרחש. הרב אלישיב החל מנענע את הלולב והמצלמה החלה לתקתק. תמונה ועוד תמונה.
לפתע סימן גדול הדור אלי לסור אליו.
"אמור לי בני", שאל אותי, "מי התיר לך לצלם בחול המועד?"
"ר' שלוימה זלמן אויערבאך", עניתי בשקט לרב אלישיב. "אתמול פגשתי את הרב אויערבאך והוא התיר לי לצלם אותו, אך בקש ממני לא לפתח את התמונות עד אחרי החג וכך אני מתכונן לעשות".
הרב אלישיב שמע והתיר לי להמשיך לצלם…