הרב בנימין גולד
"ויעש משה וגו' ויקח את יהושע" (במדבר כב, ב).
מביא רש"י בשם הספרי: שלקחו ליהושוע בדברים והודיעו מתן שכרן של פרנסי ישראל לעולם הבא.
ויש להתבונן! שהרי כבר אמר אנטיגנוס איש סוכו (אבות א, ג) 'אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס אלא הוו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס', ומכך, שעיקר העבודה היא לעשות רצון ה' שלא על מנת לקבל שכר המצוות, וכפי שמתבאר בהגר"א באבן שלמה (סי' פז) שהלומד על מנת לקבל שכר המצוות הרי הוא בכלל 'על מנת לקבל פרס'.
וא"כ יש להבין מדוע לקחו משה ליהושע והראה לו שכר שעתיד לקבל בעולם הבא כפרנס על ישראל? הרי זו חסרון בעבודת ה' לעבוד בשביל לקבל שכר לעולם הבא, ונחשב כעבודה שלא לשמה?
אור נפלא מגלה לנו כאן מרן הגר"ל חסמן זצוק"ל בספרו אור יהל, שאכן העוסק בתורה ומצוות על מנת לקבל שכר לעולם הבא, הרי זה נחשב כלומד ועוסק שלא לשמה, ומה שהראה משה ליהושע שכר המצות של פרנסי ישראל, זה לא כדי לזרזו לעשיית המצוות לשם השכר שיקבל, אלא שידע השכר ויבין מכך עוצם וגדולת המצוות, ומכך תגדל דבקותו במצוות ה' יתברך!
והיוצא שההבדל בין העוסק במצוות לשמה לבין העוסק שלא לשמה, שהעוסק שלא לשמה – הרי הוא מתעמק במצוה למטרת שכרה. אבל העוסק לשמה – הוא מתעמק בשכר המצוה למטרת הדביקות בה, והיינו שמעוצם השכר שנותן הקב"ה על קיום המצוה, יבין עד כמה גדול רצון ה' בקיום המצוות ותדבק נפשו בהם.
עד כמה יסוד זה מאיר לנו את עבודת ה' שלנו, כי נראה לנו שקיום המצות לשמה היינו שלא לחשוב כלל על שכר המצוות ולעשות רק לשם מצות הבורא, דבר שנראה רחוק לרבים מאתנו, אבל האמת שמותר ואף עיקר העבודה היא לחשוב על שכר המצוות, ורק שזה יביאנו לדעת תוקף ועוצם מעלת המצוות, ויתן בנו כח ורצון לעשות רצונו יתברך בלב שלם ובשמחה.
●●●
מסופר על יהודי שהיה זקוק לסכום כסף גדול על מנת להשיא את בתו, כשבא לפני רבו לבקש ברכה ברכו הרב ואמר לו, לך לביתך וההצעה העיסקית הראשונה שתוצע לך קבל ללא עוררין, כיון שבעיסקה הראשונה שתבוא לידך, תשרה ברכת ה'.
שמח ומעודד חזר היהודי לביתו, בתום לבו היה בטוח שדברי רבו יתקיימו במלואם. בדרך שהה במלון ופגש שם קבוצת סוחרים, הללו ישבו ודנו בעסקיהם, כשראה אחד מהם שהיה קל דעת את היהודי מתקרב אליהם, חמד לו לצון ושאלו אם רצונו לעשות עמו עסק? כיון שהוא זכר את הוראת רבו, השיב מיד בחיוב, אמר לו הסוחר, האם תסכים לקנות את העולם הבא שלי ברובל אחד? ענה היהודי כן בתמימות וללא היסוס, מיד הוציאו גליון וניסחו שטר מכירה כדת וכדין, העמידו שני עדים ובקנין אמיתי קנה מהסוחר את העולם הבא שלו.
היהודי בתמימותו ראה את הענין כעיסקה גמורה, אבל הסוחר כשאר שב לביתו סיפר לאשתו את המקרה המבדח שאירע לו במלון, לשמע הדברים הזדעזע אשתו ואמרה לו, לך מיד אל הקונה וקנה ממנו את העולם הבא בחזרה! תחילה חשב שאף היא מתלוצצת, אך היא בשלה אינני מוכנה בשום אופן לחיות עם איש שמכר את העולם הבא שלו!
בלית ברירה שב הסוחר ליהודי ובקשו למכור לו בחזרה את העולם הבא, אך כאן נכונה לו הפתעה, היהודי סירב בעקשנות לבטל את העיסקה, עסק זה עסק! קבע היהודי, ואינני מסכים לבטלו, ניסה הסוחר להרבות במחיר אך ללא הועיל, נותרה לסוחר רק ברירה אחת, ללכת אל רבו של הקונה ולהתחנן לפניו שישפיע על תלמידו שיאות למכור לו את עולמו בחזרה, שכן שלום ביתו תלוי בזה.
הלך הסוחר לרב וטען בפניו את טענותיו, שמע הרב את טענותיו ואמר, צודק הוא תלמידי שלא רוצה לחזור בו מעיסקא כזו מוצלחת, אך אוכל להשפיע עליו למכור לך בחזרה את העולם הבא, באם תשלם לו עבורה מחיר הגון, אמר לו הסוחר ככל אשר תשית עלי אתן, אמר לו הרב, הנה האיש צריך להשיא את בתו, באם תשלם לו את כל ההוצאות שיש לו בענין זה, אצוה אותו למכור לך את העולם הבא שלך, הסכים הסוחר ונתן את כל הסכום הנדרש ואז נעשה קנין בין הצדדים והכל שב על מקומו בשלום.
לאחר מכן ניגש הסוחר לרב ושאלו, אמנם עשיתי ככל אשר ציווה עלי הרב, אך יאמר לי הרב, היכן הצדק בכל הסיפור הזה? אתמול שילם לי היהודי רובל אחד עבור הסחורה! וכבר היום עלה המחיר באלפי מונים?! ענה לו הרב, מחיר הסחורה נקבע לפי ערכה, אתמול זילזלתה בערך חלקך בעוה"ב, והערכת אותו במחיר רובל אחד, אם כן זה היה שוויו בעניך, היום שיודע אתה כמה גדול ערך העולם הבא עד כי עתיד חיי הנישואים שלך תלוי בדבר, עלה ערך הסחורה בעיניך אלפי מונים [אוצרות התורה].
הן ודאי שערך המצוות יעלה בפנינו עד מאד, אם נדע ונתעמק בשכרן לעולם הבא, אדם העושה מצות ה' בזלזול ובחוסר חיות ותשוקה, זה נובע גם מחוסר ידיעת ערכן של מצוות, בשביל להגביר שמחת וחשקת עשיית המצוות עלינו להתעמק בשכרן, וזו היא עבודת לשמה בעשיית המצות.