הרב ישראל עקיבא שצ'רנסקי שליט"אשרנס
אז הנה אנחנו כאן. שוב פעם, בשקיעתה של שנה חולפת.
כל האוזניים של הלוח שנה כבר תלושים. (איפה הלוחות האלה היום…) חוץ מהדף האחרון.
הלוח מרופט. אוהו מרופט. מי היה מאמין. כמה ציפינו ממנו כשמיששנו אותו בפעם הראשונה בעשרת ימי תשובה דאשתקד. ריח הדפוס החריף, ביחד עם הגוון הסגלגל שעצב לו הגרפיקאי לשנת תשע"ח, נטע בקרבינו, תקווה זהירה, לשנה חדשה ומצליחה.
על דפי הכרומו של הלוח, העמסנו את כל מאווינו וחשקינו.
תוכניות, סדרים, סידורים. ובעיקר, שאיפות ורצונות.
ברפרוף קל, הציצו לעברינו חודשי חשון וכסליו, חודשי החורף העמוקים, וחודשי האביב המלבלבים. תלינו בהם תקוות. הכל נקי, חלק, מגוהץ. מריח חדש. מריח תקווה. בקיצור 'מראשית השנה' כפשוטו – זאת תהיה השנה.
אבל עכשיו, אם להגיד ככה את האמת. אז התוכניות לא בדיוק התממשו. סאיז עפעס…
לא. לא, חס ושלום שהיה גרוע. לא חס ושלום 'תכלה שנה וקללותיה'. לא להסחף. אבל כשנזכרים מהיום ההוא בי"ג בטבת, שהשותף לשיעור הקבוע לא הגיע כבר יום שלישי ברציפות, ואיכשהוא הזמן נשרף. ובשבועיים הראשונים של חודש אדר, שנשרפו בשעות של מחשבות על השכנים שיצאו עם מרפסת סוכה בלי לקבל רשות. ועוד כמה שיבושים 'בתוכנית המקורית'. כל אלה, ודומים לאלה. משאירים מחשבות נוגות על שנה שחלפה.
"טוב" – אומר קול פנימי – "בא נגמור עם ההתפלשויות והמחשבות, על השנה שהיתה, עוד קצת סבלנות, מתחילה שנה חדשה… לוח מדיף ריח דפוס חדש… הכל מהתחלה…
טעות.
*
על הסיבה שהצטווה משה רבינו למנות את מסעות בני ישראל מביא המדרש משל מופלא:
"משל למה הדבר דומה, למלך שהיה בנו חולה. הוליכו למקום אחר לרפאותו. כיון שהיו חוזרין, התחיל אביו מונה כל המסעות, ואמר לו: כאן ישננו כאן הוקרנו. כאן חששת בראשך. כך אמר לו הקב"ה למשה, מנה להם כל המקומות…
הבן היה בסכנת חיים. אביו הפך עולמות, ויצא למסעות, בשביל להביא אותו לבתי רפואה ולרפואתו. בדרך חזור, הבן בריא וצוהל. וחושב שהרפואה באה לו משום מקום.
אומר לו אביו: "לא בני חביבי, בא תראה מה עברנו עד שהגענו לאיפה שהגענו, תראה כמה סבלנו, עם מה התמודדנו.
*
המשל הזה משקף את נפתולי השנה שחלפה.
ההצלחות שכן נחלנו השנה, ההשגים שכן השגנו השנה, הם בזכות המאבקים וההתפלשויות שעברנו בשנה שעברה בתשע"ח. וזה קרה בזכות כך שבראש השנה תשע"ט לא עזבנו את ההתמודדויות של תשע"ח אלא המשכנו איתם לתוך תשע"ט.
אם נבוא לתש"פ 'ירוקים', 'חדשים', בלי ההתפלשויות והמלחמות של תשע"ט, או אז נאבד את הקומות הראשונות שכבר כן נבנו במשך השנה החולפת.
כן. הנפילות של תשע"ט, ההתפלשויות בעפר הארץ, הם יסודות בנית האדם שיושלמו בתש"פ ויעמדו בתפארתם, תפארת האדם.
כתיבה וחתימה טובה.
לתגובות: @gmail.com7651383