הרב אהרן כהן
"הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ" (שמות א', י')
כותב המדרש (שמות רבה א', ח'), כשמת יוסף הפרו ברית מילה, אמרו: נהיה כמצרים. כיון שעשו כך, הפך הקדוש ברוך הוא אהבת המצרים לשנאה, שנאמר: "הפך ליבם לשנא עמו, להתנכל בעבדיו", לחשוב עליהם מחשבה רעה בערמה.
וכבר אמרו, שכך הוא בכל דור, אם היהודי אינו עושה "קידוש", עושה הגוי "הבדלה". כלומר, אם אין היהודי מקדש ומבדיל את עצמו מן הגוי אלא משתדל להידמות אליו, סופו שהגוי ירחיקו, ישנאו וירדפו!
אשה בוכיה נכנסה אל הרבי מקופיטשניץ זצ"ל בארצות הברית, וסיפרה לו על מצבה הקשה. אלמנה היא ולה בן יחיד, ומעוניין הוא לשאת בחורה גויה לאשה ובכך לנתק את השלשלת, והיא – אנה היא באה. בתחנונים היא פונה לרבי, אולי יאות הוא לשוחח עם בנה ולהניאו מהחלטתו.
ענה לה הרבי בצער: "איני מכירו והוא אינו מכיר אותי, אין סיכוי שאצליח להשפיע עליו ובפרט שהאנגלית שבפי דלה ורצוצה".
ענתה האלמנה: "בני מבין אידיש, אולי בכל אופן ינסה הרבי?! זוהי תקוותי האחרונה!"
כראות הרבי את עיניה הבוכיות של האלמנה, נכמרו רחמיו בלבו, ולא יכול היה להישאר אדיש. "הביאי אותו אלי!" ציוה, "אולי יתן ה' את המילים הנכונות בפי". פנתה האשה לביתה ולבה רווח לה. ביודעה ובהכירה את נפש בנה, לא הציעה לו אלא לבוא ולהתברך לקראת נישואיו המאושרים… הבן, שחשד במשהו אך לא יכול היה לעמוד בהפצרות אמו, נעתר לה.
כשהגיע סיפר לו הרבי: "בט"ז במרחשון תרצ"ט, בתשעה לנובמבר, שנת שלושים ושמונה פרצו פרעות "ליל הבדולח" ברחבי גרמניה ואוסטריה, בתי הכנסת הועלו באש, אלפי חנויות היהודים נבזזו, מאות יהודים נרצחו, ולמעלה משלושים אלף נעצרו.
גם אני הייתי בין העצורים, חיילי הגסטפו פרצו לדירתי שבוינה, ובמכות וקללות הריצוני למטה הגסטפו והשליכוני למרתף ענק. המרתף היה מלא ביהודים המומים, דוממים ונפחדים, מייבבים ומדממים.
בין הממתינים לחקירתם היה אדם כבן ארבעים, גלוי ראש, מגולח למשעי, הדור בלבושו, גבו אלינו והוא מטיח ראשו בקיר. פניתי אליו: "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל יתייאש מן הרחמים, אל תייסר עצמך, בטח בבורא יתברך!"
הגבר לא ענה. תפסתי בידו, בטוח הייתי שעוד רגע קט יאבד את שפיות דעתו. "הרגע", בקשתי.
הסתובב אלי האיש כשעיניו אדומות וענה לי בקול שבור: "הנח לי, לא מגיע לי שהבורא יחמול עלי!"
"חלילה" מיהרתי לענות, "חומל הוא על כל יהודי, בכל מצב".
"לא עלי", שב בתוקף על דבריו, וסיפר את סיפורו: הוריו היגרו מגליציה לפני שנות דור, חנכוהו חינוך יהודי פושר, גם מעט זה השיל מעליו כשבחר לשאת גויה, ניתק כל קשר עם עמו, והוריו ניתקו קשר עמו.
הוא הקריב הכל עבור הקשר עם הגויה, התכחש ליהדותו באופן כה מוחלט עד כי איש לא חשד בו שיהודי הוא, ואמש, הסגירה אותו אשתו לידי הגסטאפו.
חוקי הגזע הגרמניים אוסרים עליה נישואין ליהודי – מצידה שיאסרוהו, שיענוהו, שיגלוהו, והיא תישאר עם כל הרכוש!"
הרבי סיים את סיפורו ופנה לבן האלמנה: "חשוב על כך, לפני שתכאיב כל כך לאמך האוהבת, ותקשור גורלך עם נכריה!"
קפץ הבחור כנשוך נחש, זינק לעבר הפתח, הניח ידו על המזוזה ונשבע שלא ישאנה!
(והגדת)
מדהים