יום שלישי ל' אב תשע"ז
מדוע נמנע האריז"ל מלהסתפר בערב שבת אחר הצהריים?
מותר להסתפר בערב שבת אף לאחר זמן מנחה (ראה שו"ע, א), ואף אצל ספָּר ישראל, כיון שזו מלאכה הנעשית לכבוד השבת. ומכיון שניכר שהיא נעשית לכבוד שבת, מותר אף ליטול עליה שכר. ואכן, ספָּר יהודי לא יספר גוי לאחר זמן מנחה, ואף בחינם, משום שזו מלאכה שאינה לצורך השבת. ולדעת הגר"א אין להסתפר לאחר זמן מנחה אף בחינם. והאריז"ל לא הסתפר לאחר זמן מנחה בטרם התפלל מנחה (ראה שו"ע רלב, ב), הגם שהתספורת לכבוד שבת היא מצוה; ובעבר נהגו רבים להקל בדבר, וכנראה משום שסמכו על קריאת ה'שַׁמָּשׁ' לתפילת מנחה בבית הכנסת, שהיתה נהוגה אז. ויש אומרים שהמתפלל מנחה במנין קבוע רשאי להקל גם בימינו. ויש אומרים שהאריז"ל נמנע מלהסתפר משום איסור המלאכה בערב שבת לאחר זמן מנחה, וכדעת הגר"א. [שו"ע רנא, ב, משנ"ב ז, שעה"צ ח, וביה"ל ד"ה ומסתפרין; ביאורים ומוספים דרשו, 12-15]
כיצד היו חכמינו ז"ל מתייחסים להפעלת 'שעון שבת'?
מותר להתחיל בערב שבת בעשיית מלאכה אשר תסתיים מאליה בשבת; ואף אם מדובר במלאכה דאורייתא. ולדוגמה: מותר להשרות בגדים במים לצורך ניקויָם, אף שפעולת הנקיון מתבצעת במשך השבת. ונחלקו הפוסקים אם מותר לעשות בערב שבת פעולה אשר תגרום להתחלת המלאכה בשבת; ויש שמסתפק בדבר. ויש שכתב שאף אילו מותר לגרום להתחלת מלאכה בשבת, ראוי לאסור את השימוש ב'שעון שבת' לצורך כך, כדי שלא לגרום לזלזול בכבוד השבת, שהרי באופן זה ניתן לגרום התחלת מלאכות רבות בשבת; והוסיף כי חכמינו ז"ל בודאי היו אוסרים את השימוש בו, כפי שאסרו אמירה לגוי לעשות מלאכה בשבת. עם זאת, אף לדעתו מותר לגרום להדלקת אור וכיבויו בשבת באמצעות השעון, משום שכבר נהגו כך, ושוב אין בכך זלזול בכבוד השבת. (והמנהג להתיר גם במכשירי חימום וקירור וכדומה). [שו"ע רנב, א, ומשנ"ב א; ביאורים ומוספים דרשו, 2; וראה שם, 24]
האיסור החמור של גילוח 'פאת הראש' גם במספריִם!
כתוב בתורה: "לא תקיפו פאת ראשכם", ופירושו, שאסור לגלח את השיער שבצִדי הפנים. ויש אומרים שבניגוד לגילוח הזקן, שאינו אסור אלא בתער (ראה שו"ע יו"ד קפא, י), בגילוח פאת הראש עוברים באיסור דאורייתא אף במספריִם כעין תער, דהיינו שהגילוח נעשה בסמוך לעור. ופאת הראש כוללת את כל השיער שבצִדי הפנים, לכל רוחבם, ובגובה – מכנגד מקום צמיחת השיער בקידמת הראש, עד מתחת לאוזן, במקום שבו מתפצלת הלחי התחתונה. וממקום התפצלות הלחי ומטה, הוא שטח 'פאת הזָקן'. ויש הטועים וחושבים שפאת הראש נקרא רק מה שאנו קורין 'פֵּאוֹת', ונכשלים באיסור דאורייתא. וגם המתגלח בידי אחר ואינו משתתף בפעולת הגילוח, עובר על האיסור מדאורייתא; ולפיכך, אף אם המסתפר אצל ספָּר גוי, חייב להזהירו ולמונעו מגילוח פאת הראש. [ביה"ל רנא, ב, ד"ה אפילו]