הרב צבי וינברג
"וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם" (ויקרא כ"ו, ה')
כתב רש"י: "ואכלתם לחמכם לשובע", אוכל קמעא והוא מתברך במעיו.
ובפנים יפות כאן כתב שבאופן שאוכל ונהיה שבע פחות מכזית חייב בברכת במזון מדאורייתא, אף שלא אכל כזית, כיון שמהתורה העיקר תלוי בשביעה.
וכ"כ בשו"ת חת"ס (או"ח סי' מט ד"ה והנה) שכל אכילה שאדם שבע מאותה האכילה ע"י שמתברך במעיו יצא ידי חובתו כמו בכזית, והוא דין חדש.
(קב ונקי)