"אבא, תקנה לי בבקשה כוס ברד"… זהו משפט שכל אב או אם שומעים פעמים רבות בימי הקיץ הלוהטים. כוס "ברד" כולל פטל ומים. וכי בעל הקיוסק, שהוא בעצמו שומר מצוות, חשוד לשים תרכיז פטל לא כשר?
קראו את הסיפור הבא, אותו סיפר לי אחראי השגחה בהכשר נודע: "בקיוסק נמכר משקה פטל קפוא ("ברד"). הפטל, אותו ממלאים במכונת הברד, מגיע ממפעלים עם השגחה מהודרת. באחד הימים לפני פסח, הגיעה סחורה חדשה לחנות. המשגיח בדק את האריזות וגילה שאמנם מדובר בתרכיז פטל מאותה חברה, רק שהפעם היא ללא הכשרות המהודרת אלא בכשרות ברמה פחותה. המשגיח לא הסכים לאשר את הכנסת תרכיז הפטל.
"בעל הקיוסק טען שאמנם לא מופיעה על האריזה חותמת הכשרות מהודרת, אך זה רק בגלל אי הסכמת אותה כשרות להעניק לתרכיז הכשר לימי הפסח, אך לימות השנה קיימת השגחה מהודרת. 'אני מוכר את הברד רק עד פסח', הסביר. המשגיח התעקש והודיע שכל עוד שהעניין לא יתברר בוודאות, אין למכור ברד מתרכיז פטל זה.
"לאחר הבירור התברר שאכן בגלל פסח אין כשרות מהודרת על הפטל, אך לא רק בגלל החמץ המצוי במרכיבי התרכיז, אלא שכדי שהתרכיז יהיה כשר לפסח, מחליפים בו רכיבים וצבעי מאכל, כאלו שהינם בעייתיים מבחינת כשרות גם לכל השנה, ובנוסף, משרד הבריאות, באופן עקרוני, אינו מאשר הכנסת צבעי מאכל אלו בקביעות לתרכיזים"…
בעשרות השנים האחרונות, ברוך ה', ישנה תהודה רבה לנושא הכשרות ואף יהודי שומר תורה ומצוות לא ייכנס סתם כך למקום שאין בו הכשר איכותי. אבל לפעמים לא כולם מבינים מה הבעיה במוצר זה או אחר, מדוע לא לאכול במקום שיש בו הכשר לא מקובל. שיחות בנושאי כשרות עם המבינים בתחום, אפילו משגיחי כשרות במקומות קטנים, הנראים לא בעייתים, מגלה שככל שנישמר וניזהר יותר, עדיין יש מקום לבדוק שוב.
ניזהר שבעתיים.
(יתד נאמן כ"ז באב תשע"ח)