וישם כצאן משפחות
ריבואות אנשים ילדים וטף גודשים בהתלהבות של חופשה את נחלי המים, המעיינות והתהומות היוצאים בבקעה ובהר. את הימים אשר בהם, נקיקי הסלעים ומדברות צייה. טיולי ג'יפים עולים שמים יורדים תהומות, רכיבת גמלים וסוסים תורשתית, גני חיות ופארקי שעשועים, מדשאות ענק ירקות מוכתמות בצהוב השקיעה וכתום הבמבה האלמותית.
מה נהדר מראה ברי מצווה ומעלה, מנקדים את חופי הים בקבוצות קבוצות מתפללי מנחה לאור השקיעה המרהיבה, וברגע בליעת גלגל החמה המימה מכריזים כאחד "ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד". אלו רצים לחיי עולם הבא ואלו (ש)רצים לבאר שחת, תוך כדי ריצת הערב. אינם משכילים להבין מה להפגנה בחוף הים, ומהי הכריעה אל מול השקיעה.
יושבי האוהל המדבריים, צרובי שמש חסרי תקנה, מתפרנסי השלגונים בלב השממה ונעריהם היחפים מוכרי בקבוקי השתייה, משתאים ומשתוממים אל מול הקבוצות הרבות הגודשות את מרחבי מחייתם, בעוד אבי המשפחה היושב בראש הסוס והעגלה ממלמל וקורא לבניו אחריו: "מדבר אומר, ישום מדבר וציה, ותגל ערבה ותפרח כחבצלת". אחר שואל אחד הבנים היכן הר סיני וחריץ בלועי קורח.
אין ספק בכך שכאשר משפחה חרדית יוצאת לנופש, המסרים הערכיים ממשיכים לחלחל גם בחוץ, רעיונות רוחניים אופפים את הכול, וסמכויות הלכתיות שורות ומנווטות את עיקרי הטיול ואת סוגו ושיחו. הצניעות המובנית נשמרת בקפידה בין בתי העץ המדהימים – וגם בחופשה השפה הנקייה שוררת ושולטת גם בין החורשות העמוסות, ההסתפקות במועט אינה נפרצת אל מול היסודות הערכיים, הנותרים איתנים גם בחוצות.
אי לכך. צו קידוש השם התולה על צווארינו תדיר, מכפיל ומשליש את עצמו מעבר לחומות הזרים המוזרים הנופשים החופשיים לומדים עלינו המון בזמן המגע הבלתי נמנע עמם, בחניונים בקניונים, בלילה על האש ובבוקר בשש, בהגעה ובעזיבה, בנסיעות ובעצירה, בשכחת תיק ובאריזת הארטיק, בעיתים הצורבים ובלילות האפלים, מהזמנת הצימר עד סידור התשלום, עד שגם הכלבים יאמרו בעוז: "בואו נשתחווה ונכרעה נברכה לפני השם עושנו".
שוב אנו פוגשים עצמנו בתקופת בחירות סוערת – כרגיל, והפעם שוב אנו החרדים לדבר השם במוקד ההסתה הפרועה נגדנו, האנטישמיות הישראלית הרדומה בימי שגרה, מוצאת את פורקנה המכוער בימים אלו. כל אירוע שמעורב בו אדם חובש כיפה, מעלה את רמת ההסתה וההשמצות נגד החרדים. גם אם מדובר בטיול ערב משפחתי תמים או נסיעה באוטובוס ציבורי במקום לא מוכר.
התמלאות הפארקים ואתרי הטבע בחרדים מקפיצה בדמיונם את כל סרטוני ההסתה ופרסומי הנאצה נגדנו. די בהעברת רמץ קטן של מנגל תמים, כדי להביא את נערינו וטפינו לסכנה ממשית עם התפרצות זעם בלתי נשלט מצדם, שעלול להתדרדר ברגעים ספורים. גם המשטרה ובתי המשפט לא יעמדו לצדנו, את זה כבר הבנו אחר פרשת הלינץ' האכזרי ביענקי רוזנברג המיוחד משיח סוד בירושלים, גרירת החרדי בפאותיו בבית שמש, והחלטת בג"צ השערורייתית והלא האחרונה בעניינו של רון קובי הטברייני המודח.
האחריות שלנו היא אם כן כפולה ומכופלת בימי בין הזמנים הללו, אין לנו על מי להישען בשעת צרה וצוקה. הימנעו מראש ממגע בלתי נצרך עם ציבור מוסת ומודח שאיבד את שפיות מחשבתו, התרחקו מקונטקט מזערי עם ציבור מצביעי ישראל ביתנו המולהטים והשתויים, היבדלו ממוקדי בילוי חילוניים מוסתים החשודים על הגרוע מכל. בסופו של דבר גם אם תגיעו לבית המשפט עם הוכחות מצולמות המוכיחות את חפותכם, יאשימו אתכם השופטים בהפרעה לשוטר ובהטרדת שופט, המנוע מלטפל בתיק השחרור שלכם מטעם "ניגוד עניינים"…
חושך לא מגרשים במקלות, חושך מגרשים באור. גם עם פנס מנהרות או הבהוב ברביקיו…