יום רביעי ג' באייר תשע"ט
איזו משמעות יש לסורגי הזזה בנוגע ל'עירוב חצרות'?
אין חצרות יכולות לעשות 'עירוב חצרות' זו עם זו, אלא כשיש ביניהן פתח הראוי לכניסה וליציאה, או חלון הראוי להעברת חפצים מזו לזו; שאז ראויות הן להצטרף זו לזו ו'להתערב' זו בזו.
ולכן, לפתח נדרש רוחב ארבעה טפחים לפחות, ויש להחמיר שיהיה בגובה עשרה טפחים לפחות; ולפתח נדרש שיהיה בו חלל של ארבעה על ארבעה טפחים לפחות. ואחר שעשו עירוב חצרות, רשאים לטלטל מזו לזו גם דרך פתח וחלון קטנים יותר.
וצריך שלפחות מקצת הפתח או החלון יהיה בתוך עשרת הטפחים הסמוכים לקרקע, שאם לא כן אינן יכולות לערֵב, כיון שיש תחת החלון או הפתח מחיצה בגובה עשרה טפחים המבדילה ביניהן.
ופתח או חלון שיש בהם סורגים או רשת שלא ניתן להסירם בשבת ללא איסור מלאכה – והיינו שאינם סורגי הזזה או רשת הזזה – אינם מועילים לענין זה, כיון שצריך שהחלל הנדרש יהיה במקום אחד, והחללים שבסורגים וברשת אינם מצטרפים זה לזה.
[שו"ע שעב, ד-ה, משנ"ב כט, ל, לב ו־לט, וביה"ל ד"ה אלא; ביאורים ומוספים דרשו, 30, וראה שם, 27]
שני בתים שביניהם חלון בגובה רב – האם יכולים לעשות 'עירוב חצרות'?
בהמשך לאמוּר: גם שני בתים אינם יכולים לעשות 'עירוב חצרות' זה עם זה, אלא כשיש ביניהם פתח או חלון במידות הנ"ל; אלא שבבתים, אף אם הפתח או החלון גבוהים יותר מעשרה טפחים, הרי הם מועילים לענין זה, ויכולים לערֵב.
ובית וחצר שיש ביניהם רק פתח או חלון הגבוהים יותר מעשרה טפחים – אינם יכולים לערב זה עם זו; אך אם מצד החצר נמצאים הפתח או החלון בתוך עשרה טפחים, ורק מצד הבית הם גבוהים מעשרה טפחים – הרי הם יכולים לערב.
ואם שני הבתים פתוחים לחצר שעשו בה עירוב חצרות – רשאים לטלטל מזה לזה אף דרך פתח או חלון שאינם במידה הנדרשת, כיון שהעירוב חל עליהם על ידי החצר המשותפת.
וכך הדין גם בשתי חצרות הפתוחות למבוי, ועשו 'שיתוף מבואות' – שמותר לטלטל מזו לזו אף דרך פתח שאינו במידה הנדרשת; אך בהיתר זה נחלקו אחרונים אם הוא מותר אף באופן שכל חצר לא עשתה עירוב חצרות לעצמה.
[שו"ע שעב, ה, ומשנ"ב כז ו־לג; ביאורים ומוספים דרשו, 28, וראה שם, 26]
מדוע לא מתחשבים להלכה בכך שאורך האלכסון של המרובע הוא יותר מ־140% מאורך הצלע?
חכמינו ז"ל כללו שני כללים בנוגע למידות שטח הלכתיות, אשר אינם תואמים את החישוב ההנדסי המדויק: א. כל עיגול שיש בהיקפו שלושה טפחים, יש ברוחבו (= קוֹטְרוֹ) טפח"; ובחישוב מדויק נמצא שהיקפו של עיגול הוא מעט יותר, דהיינו פי שלושה ושביעית בערך (כ־3.14).
ב. אורך האלכסון של המרובע הוא 140% מאורך הצלע; ובחישוב מדויק נמצא כי אורך האלכסון הוא מעט יותר מ־140% מאורך הצלע. וטעם הדבר, שכיון שקשה לצמצם במדידה, נתנו חכמים מידות קלות יותר, בהסתמכם על כללים הקרובים למידה המדויקת.
וכתבו אחרונים, שבמידות הנוגעות לדינים דרבנן יש לנהוג בהתאם למידות אלו; ואף במידות הנוגעות לדינים דאורייתא, יתכן שכך קיבלו חז"ל מהלכה למשה מסיני. ויש שהטעימו כי כל שיעורי המצוות המעשיות ניתנו באופן זה, כדי שגם חלושי הדעת יוכלו לקיימן.
[שעה"צ שעב, יח; ביאורים ומוספים דרשו, 24]