סוטה דף לא
מה היתה כוונת הרה"ק ר' מנחם נחום דוב בער מסאדיגורא 'לא לשכוח את ה'מה'?
מה רב טובך אשר צפנת ליראיך
פעם בא הרה"ק ר' מנחם נחום דוב בער מסאדיגורא זצ"ל אל הקלויז לתפילת שחרית, משם את הטלית על כתיפו כמנהגו הק' והלך אנה ואנה ופנה אל המקום שעמדו כמה חסידים ודיברו עניני חסידות, ואמר להם:
אני אומר שצריך כל אחד ליזהר שלא לשכוח לעולם את הארבע פעמים "מה"?
"מה אדיר שמך בכל הארץ",
"מה אנוש כי תזכרנו",
"מה רב טובך אשר צפנת ליראיך",
"מה ה' אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה".
והמשיל משל למה הדבר דומה למלך גדול שהיה בדרך ופגע ברועה אחד בשדה, וביקש ממנו המלך שיושיט לו גחלת מאש, לעשן המקטרת שלו, ובעד זה הבטיח לו מתנה גדולה מאוד, והרועה הכסיל לא פנה אל המלך ולא מילא בקשתו.
הבה נתבונן עד כמה גדלה איוולת וכסילות הרועה הזה,
שלא שם על לב מי הוא המבקש – מלך גדול ורם,
ומי הוא המתבקש – אדם שפל,
מה הוא מבקש – דבר קטן וקל לתת,
ומה שכר ישיג – גדולה וכבוד כיד המלך.
הנמשל הוא, מי הוא המבקש – "מה אדיר שמך בכל הארץ",
ומי הוא המתבקש – אדם קרוץ מחומר "מה אנוש כי תזכרנו",
מה הוא מבקש – "מה ה' אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה",
ומה שכר ישיג – "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך".
(דברים ערבים – בית ישראל, עמוד 162, ר' ראובן ז"ק)