נזיר דף נג
אימתי הפעם האחרונה שנאכל קרבן פסח?
כזית בשר
הרמ"ע מפאנו בספר עשרה מאמרות (מאמר אם כל חי ח"ג סי' כג) אומר חידוש עצום ונורא. בזמנינו כשבית המקדש בחורבנו, אל לנו לחשוב שאין את כל ענין הקרבת הקרבנות, אלא גם בזמנינו, עומד אליהו ומקריב במקדש תמידים בכל יום, דקיי"ל מקריבים קרבנות אע"פ שאין בית.
מובא ב'ייטב לב' בפרשת אמור שפעם אחת זקנו ה'ישמח משה' סיים שמונה עשרה ונפל במחשבתו, הדברים האלו של הרמ"ע מפאנו, והתבונן על מה עשה ה' ככה שבאמצע התפילה תבוא לפניו מחשבה זו, והבין שהכוונה שיתפלל שיזכה לראות עין בעין את ההקרבה בזמן הזה, ואכן הוא קיבל על עצמו והתפלל על כך, ותיכף נענה וזכה לראות את אליהו הנביא עומד ומקריבים תמידים של כל יום.
בספר 'תהילה למשה' מחתנו של ה'ישמח משה' שהודפס בי'שמח משה' על הנ"ך, מובא המשך למעשה, שה'ייטב לב' שאל את זקנו, האם אליהו היה לבוש בד' בגדים או שמונה, וחשב והשיב, שראהו בארבעה בגדים, והסטמאר רב מביא עוד המשך למעשה, שה'ייטב לב' היה ילד צעיר, והוא שאל את ה'ישמח משה', זיידע איך הסתכלת באמצע שמונה עשרה על אליהו הנביא. והשיב לו שהוא הסתכל עם עינים סגורות.
וכידוע שהצאנזאר רב ישב בליל הסדר והוסיף, ואני אומר שלא רק תמידים ומוספים הוא מקריב, אלא גם קרבן פסח הוא מקריב. וזה לשונו בתרגום ללשון הקודש, שבזמן החורבן נשארו ששה טלאים בלשכת הטלאים, ואליהו הנביא לקחם וזיווגם ביומא דשוקא עם נקיבות, ומאז לוקח מוולדותיהם קרבנות להקריב כל יום. וה'ישמח משה' ראה בעיניו איך שאליהו הנביא מקריב ככהן הדיוט.
ודברי התוס' במנחות שמלאך מיכאל מקריב מדובר על בית המקדש של מעלה ומקריב ככהן גדול כשהוא לבוש בשמונה בגדים. ודברי הרמ"ע מפאנו איירי על בית המקדש של מטה, וכמבואר בזוה"ק שבית המקדש לא נחרב אלא רק נשלחה בו יד – 'מפני היד שנשתלחה במקדשך'. ואליהו הנביא עומד בכל יום בבגדי כהן הדיוט ומקריב ממש שני תמידים כהלכתם.
כל צדיקי הדור נמנים בקרבן פסח וכל מי שמידבק לצדיקים יש לו חלק עמהם
ומוסיף הצאנזאר רב, שאליהו הנביא ממנה את כל צדיקי הדור על הקרבן פסח, ומביא להם לסדר כזית בשר מהקרבן פסח, ואף שאינם בירושלים, מביא אליהו הנביא לחו"ל אווירא דירושלים, ואוכלים קרבן פסח, ואף מי שאינו בדרגת הצדיקים, ע"י שמדבק לצדיקים זוכה כאילו אוכל עמהם.
ומוסיף שאל תחשוב שזה רק ברוחניות אלא ממש בגשמיות שהרבי ר' זושא פעם נעלו אותו בבית מדרש ונרדם, וכשנתעורר אמר וכי זושא רעב? מלאך מיכאל הביא לי חתיכת דג מלוויתן, ויין המשומר, ובזה השביע את נפשי. והרבי ר' איצ'יקל אמר, שזה היה באמת יין המשומר ודג לוויתן, וכך לצדיקי הדור מביאים באמת קרבן פסח, ואם תקשה שהרי אנו טמאי מתים, טומאה הותרה בציבור, ואנו בירושלים ואוכלים. ומיד אח"כ הצאנזאר רב אכל כזית אפיקומן, ומי שהתבונן ראה איך שנטף מפיו שומן עד שהיה צריך לקנחם.
את המעשה עם הצאנזאר רב מספר ר' אליעזר ריישר בעל המשנה למלך, שהוא ישב בסדר. וסיפר שהצאנזאר רב סיפר, שישב בסדר אצל ר' אשר'ל רופשיצא'ר חתנו של הראפשיצ'אר, ור' אשר'ל סיפר שהיה בסדר אצל הרבי מלובלין, והרבי מלובלין הביא דברי הרמ"ע מפאנו, וכשסיים הדיבורים אכל את האפיקומן, ונטפו שפתיו שומן. וכן כשר' אשר'ל גמר לספר, אכל את האפיקומן, והצאנזאר רב מעיד שראה איך שנטפו שפתיו שומן. וכשסיים הצאנזאר רב לספר, אכל את האפיקומן וראו איך ששפתיו נוטפים שומן.
(הגרמ"י רייזמן שליט"א)