נזיר דף לא
האם יש דבר שמחמתו כדאי להישאר בטעות?
אפילו בטעות
מרן הגר״ח קניבסקי זצ"ל למד בימי בחרותו בישיבת לומז׳ה בפתח תקוה, שם כיהן מרן הגרא"מ שך זצ"ל כר״מ. סיפר הגר״ח, כי מספר פעמים אירע, שלאחר השיעור התעוררו אצל מרן ספקות על הדברים שמסר, ומיד הוא עבר מבחור לבחור כדי להודיע ,שהדברים שאמר בשיעור – טעות הם בידו.
בהזדמנות, פניתי למרן ושאלתיו, מדוע לעיתים קרובות הוא חוזר בו מהחלטה קודמת, באומרו ששיקול דעתו הראשון היה מוטעה. טענתי לפניו, כי דבר זה מהווה פגיעה בכבודו, ומלבד זאת, הציבור הפשוט אינו מסוגל להבין, כיצד יתכן שגדול הדור משנה את דעתו, וממילא עלולה להיגרם בכך ירידה בהשפעתו על הציבור.
מרן ענה לי במלים חריפות: ״מה שהנך חושש לפגיעה בכבודי, לכבודי אין כל ערך, אין לי כבוד, והכבוד המגונה [מרן התבטא ביידיש: ״פארשטונקענער כבוד״] לא ימנע ממני לפעול לפי האמת. ואילו מה שהנך חושש ממיעוט ההשפעה, אין שום חשבון בעולם שיהווה הצדקה להשאר עם הטעות!״
(במחיצתם)