נזיר דף ו
מה פסק הגרי"מ פיינשטיין לשואל על גילוח בתשעת הימים לראיון עבודה?
ואם גילח
מסופר על יהודי בארצות הברית, שראה מודעת פרסומת, שזה היה תוכנה, "דרוש סייד מקצועי לפיקוח על צוות פועלים, חובה לשלוח קורות חיים והמלצות". במודעה הופיעה סימלה של חברה קבלנית מפורסמת במנהטן, שבראשה עמד מליונר ידוע. רבים הזדרזו לשגר את קורות חייהם, ביניהם אותו יהודי. כסייד מקצועי קיווה לזכות בעבודה רווחית זו. ואכן המלצותיו וקורות החיים ששלח היו מרשימים למדי, והוא הוזמן לפגישה עם המיליונר, שנקבעה ליומיים לפני תשעה באב.
היהודי התלבט, הרי בהלכה כתוב שאסור להתגלח, ומאידך, כיצד יכנס אל המשרד כאשר זיפים מעטרים את פניו? הלא אינו מסוגל לחשוב על החמצת הזדמנות מיוחדת זו. ועוד הסתפק, שמא אינו רשאי כלל לקיים את הפגישה? שכן חל איסור לסכם על עסקאות בתשעת הימים.
החליט היהודי לפנות לרבי משה פיינשטיין זצ״ל, ולשטוח בפניו את ספיקותיו. השיב לו רבי משה, "מאחר שמדובר במצב של צורך גדול לך ולמשפחתך, אני מתיר לך לסכם את העסקה בתשעת הימים. עם זאת, בקשר לשאלתך השנייה, כיהודים מאמינים יודעים אנו ששום מקרה רע לא יארע לנו מקיום מצוות התורה. ואדרבה, ההקפדה והעקביות בשמירת המצוות כהלכה, תשמור עליך שלא תינזק, ועל כן אין לך להתגלח עבור הפגישה".
הלה קיבל את הדברים, אולם, בבוקר יום הפגישה, התחבט שוב בדבר, ולא עמד בניסיון ובסופו של דבר גילח את זיפי זקנו ויצא אל הפגישה. מפגש ההיכרות עם המיליונר התחיל כמתוכנן, היהודי סיפר על ניסיונו רב השנים בתחום זה, ואיש העסקים גילה התענינות בדבריו. אך לבסוף שאל, "הרי מחפש אני אדם נאמן, אך מניין לי הבטחון שאוכל לסמוך עליך, ולהפקיד בידך דירות פאר על כל הרהיטים היקרים שבהן? אמנם קראתי את קורות חייך, אלא שבאחת מהן ציינה שהנך יהודי נאמן למצוות דתו, אני איני מבין בדת היהודית, אך יש לי חברים מבורו פארק, יהודים כמוך, שבימים אלו אינם מגלחים את זקנם מטעמי דת, אם אתה מתיימר להיות אדם מהימן ואחראי, מדוע אינך מקפיד על מצוות דתך"? הפגישה הסתיימה, והיהודי עזב את המקום בפחי נפש.
(להתענג בתנעוגים)