נזיר דף ג
כיצד ידע בעל ה'מנחת אלעזר' כי היושב מולו ברכבת ואוכל חזיר הוא יהודי?
מיין ושכר יזיר
על הפסוק 'כי יפלא נדר נזיר להזיר לה' (במדבר ו ב) אומר ה'נועם אלימלך': מי שרוצה לעשות "נזיר לה'" נזר ועטרה לה', – 'מיין ושכר יזיר' יעשה נזר גם משתיית יין ושכר על ידי שיתכוון בשתייתם – לשם שמים וישתה בקדושה;
אבל 'חומץ יין ושכר אל ישתה' לא ישתה – שתייה שהיא בבחינת חומץ, רק למלא את תאוותו – – –
גם כאשר יהודי נוגס במאכלו, אפשר לראות עליו שיהודי הוא, ושאכילתו אכילה יהודית היא.
המלמד הוותיק, רבי מרדכי זאב בלוי זצ"ל, סיפר סיפור מופלא בשם רבו, על הגאון בעל ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש, נסע פעם ברכבת, וראה לפניו אדם היושב בספסל ממולו, המוציא כריך עם בשר דבר אחר, ואוכל. והגאון ראה את אשר נעשה, וצעק על האדם ההוא "יהודי, אסור לך לאכול חזיר"!
הנוסע הביט ב'מנחת אלעזר' בפליאה, כמי שתמה על ההערה שיצאה מפיו, ואמר לו: "אינני יהודי, ולכן מותר לי לאכול את הבשר הזה"!
אבל הגאון האדיר, שפסקי ההלכה שלו הופצו עוד בחייו ברחבי העולם היהודי כולו, פונה אל האדם בשנית, וחוזר ואומר לו: "יהודי, אל תאכל חזיר"!
והוא, מתעקש אף הוא, ומצהיר שאינו יהודי…
אבל, כשהגאון ממונקאטש אמר לו בפעם השלישית שלא יאכל חזיר, קרה משהו…
האיש שאכל את בשר החזיר ניגש אל חלון הרכבת, והשליך – את הבשר החוצה, ניגש אל הגאון והודה בפניו שאכן הוא יהודי, פרץ בבכי, וביקש לדעת איך הצליח לזהותו כיהודי.
'הסתכלתי עליך בשעת אכילתך'
'אני נפגש עם הרבה אנשים, ואף אחד מהם לא אמר לי שאני יהודי, וכיצד הצלחת לראות שאני יהודי'? שאל האיש את הגאון. –
ה'מנחת אלעזר' אחז בידו של היהודי, חיבקו בחום, ואמר לו: 'די היה להביט בהתנהגותך בעת שאכלת את הבשר, כדי לדעת שהינך יהודי'!
משהאיש לא הבין את פשר הדברים, הסביר הגאון שהשו"ע (או"ח סי' קע ס"י) אומר 'לא ישוך פרוסה ויניחנה על גבי השלחן'. והטעם הוא, כפי שמביא המשנה ברורה, 'מפני שנמאסה לבריות'.
ולכן, המשיך הגאון והסביר לאיש ההוא, נהגו יהודי פולין שכאשר הם אוכלים לחם, הם חותכים בסכין את החתיכה שברצונם לאכול, ומכניסים רק אותה לפיהם, והלחם עצמו נשאר 'נקי'.
הדבר מקובל גם באכילת תפוח, וכל כיו"ב, שלא נוגסים בתפוח עצמו, אלא חותכים את החתיכה הראויה בסכין. כך נהגו יהודי פולין, 'ואני זוכר גם את אבותי ואבות אבותי שהתנהגו כך', ציין הגר"י זילברשטיין שליט"א, בעת – שסיפר את הדברים.
הסתכלתי עליך בשעת אכילתך את בשר הדבר אחר, אמר ה'מנחת – אלעזר' לאיש, וראיתי שגם אתה אוכל בצורה כזו, דהיינו שלא נגסת בכריך עצמו, אלא אחזת סכין בידך, וחתכת לעצמך את החתיכה שרצית לאכול.
זה הספיק לי כדי לדעת בבירור שאתה יהודי, וככזה בוודאי ראית אצל הוריך את קיום ההלכה ההיא בסימן ק"ע, ולכן גם אתה מתנהג כך. לא יתכן שגוי יתנהג בצורה שכזו! לא יתכן!
האיש הודה והתוודה שכל דבריו של הגאון הם אמת ויציב, והוא אכן גדל בבית יהודי לכל דבר, ובגלל תוקף הצרות והמצוקות שפקדו את העם היהודי בתקופה ההיא, הגיע לאן שהגיע, והתדרדר לאן שהתדרדר, עד
שהגיע למצב בו הוא אוכל בשר דבר אחר. אבל קיום ההלכה שראה בבית הוריו, לא נשכחה ממנו…
האיש הפך להיות אחד מחסידיו הנלהבים של הגאון ממונקאטש.
הוא הרגיש שה'מנחת אלעזר' נגע לו בדיוק בנקודה הרגישה ביותר בחייו, וקיבל על עצמו מהיום והלאה להישמר ולהיזהר בקיום כל ההלכות בשו"ע.
(גליון אגעדאנק – ברכי נפשי)