נדרים דף פד
מדוע התעכב הגר"מ פיינשטיין לשוחח עם העני לאחר שנתן לו צדקה?
מעשר עני
היה זה בישיבת 'מועצת גדולי התורה' הראשונה לאחר שהגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל התמנה ל'נשיא המועצת'. גדולי התורה – חברי המועצת, כבר המתינו בחדר הישיבות, ורבי משה מיהר מיד בתום תפילת מנחה בישיבת 'תפארת ירושלים' לצאת ל'ישיבת המועצת'. אלא שמחוץ לבנין הישיבה המתין לו עני וביקש ממנו צדקה, רבי משה הוציא מכיסו כמה מטבעות ונתנם לעני המתחנן. אך בזאת לא תמה בקשתו, הוא החל לשוחח עם רבי משה ועיכב אותו עשר דקות, תוך כדי שהתלמידים המלווים רומזים לעני שרבי משה ממהר מאוד. רבי משה דחה את רמזיהם, ורמז להם מנגד, להניח לעני ולהפסיק לזרזו.
לאחר שהעני סיים את שיחתו ורבי משה יצא לדרכו, פנה אליו אחד התלמידים: 'ילמדנו רבינו! הרי רבינו ממהר לעסוק בצרכי צבור, מדוע – אם כן – לא הסתפק רבינו בנתינת הצדקה, ולא הסביר רבינו לעני כי הוא ממהר וכעת אינו יכול לשוחח איתו?'
'השיחה עמי' – ענה לו רבי משה – 'היתה חשובה עבורו יותר מהכסף, מצוות הצדקה שלי כללה אף את השיחה הזו, להראות לו שאני מתעניין בצרתו ומפנה מזמני כדי להאזין למצוקתו'.