נדרים דף סט
מה ענה החתם סופר לבקשת יורשי העשיר לקבור את אביהם ליד רבי משולם איגרא
עד שמת
לפני מרנא החתם סופר, באה פעם אחת מעין קובלנה כלפי פרנסי הקהילה של פרעשבורג, שמת שם אחד מעשירי הקהילה, והיורשים, מן התקיפים בעיר, דרשו שיקברו את אביהם המת באותה שורה ששם מנוחתו כבוד של רבי משולם איגרא ז״ל, אבל פרנסי הקהילה דרשו מחיר רב בעד קבר זה: היורשים באו לקבול עליהם לפני ה״חתם סופר״.
אחרי שרבה של פרעשבורג שמע טענת שני הצדדים, ענה ואמר: על הכתוב: ״וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרון את הכסף, ארבע מאות שקל כסף״ – אמרו חכמינו (מדרש רבה, פד ׳נח): ״נבהל להון איש רע עין״ (משלי כה) זה עפרון, ואולם רש״י ז״ל מביא בשם המדרש: שנטל כל כסף וזהב שהביא מחו״ל ועשה אותו כרי, ואמר לעשו: טול זה, בשביל חלקך במערה. ולכאורה הדבר תמוה: עפרון שלקח בעד הקבר רק ארבע מאות שקל כסף, נקרא ״רע עין״, ומדוע לא אמרו כן על עשו שלקח בעד הקבר כל כסף וזהב, שהביא יעקב מבית לבן?
אבל התשובה היא ברורה ופשוטה – סיים הרב ״חתם סופר״ את דבריו – בשעה שמכר עפרון את המערה לאברהם, הרי מלבד אדם וחווה לא היה קבור בתוך המערה שום צדיק, ואם הוא לקח בעד קבר פשוט סכום של ארבע מאות שקל, הרי הוא ״רע עין״, ואולם כשמכר עשו ליעקב את קברו במערת המכפלה, הלא כבר היו קבורים צדיקים וצדקניות כאברהם ושרה, יצחק ורבקה! ואם רוצים להיקבר באותה שורה של צדיקים – צריך באמת לשלם בכסף מלא…
(חכו ממתקים – חכמתא לחכימין, חוט המשולש)