נדרים דף ל
מה ראה הרמב"ן בנמל יפו שגרם לו לחזור בו ממחלוקתו על רש"י?
לא כאלו שהולכין מעכו
בשנת ה׳ אלפים כ״ז הוכרח הרמב״ן ז״ל לעזוב את ספרד ארץ מולדתו בהיותו בן ע״ג שנה, בעקבות ויכוח פומבי בעיר ברצלונה בענייני דת עם המשומד פאבלוס קריסטיאני שר״י, ועלה לארץ ישראל למרות הסכנות הגדולות. כשהגיע לעיר הנמל עכו, מצא שם בידי זקני הארץ מטבעות ישנות, ביניהם היו גם מטבעות של ׳מחצית השקל׳ שאותם היו שוקלים לקרבנות בזמן הבית. שלח הרמב״ן איגרת לבנו וכתב לו מה שראה בעכו, וחזר ממה שכתב בפירושו על התורה בפרשת משפטים (שמות ל יג) אודות משקלם של מטבעות אלו.
זה לשון הרמב״ן שם: ״כתב רש״י (שמות כא לב) שהשקל משקלו ארבעה זהובים, שהוא חצי אוקיה למשקל הישר של קלוניא וכוי, אבל שיער הרב בזהובים הנמצאים בדורו וגם בדורנו, והם כמשקל חצי האוקיא שהזכיר, ואיננו כן, כי מלכי הגוים פחתו הזהובים וכו', ולפי השיעורין הנמצאים בדבריהם הדינרין שבתלמוד גדולים מן הזהובים הנמצאים היוצאים בזמננו קרוב לשליש השקל, והשקל שלשה רביעי אוקיא למשקל של הארץ הזאת, והוא האוקיא שהזכירה הרב ז״ל״.
ובאיגרת הרמב׳׳ן לבנו, שהובא בהוספות שבסוף פירוש הרמב׳׳ן על התורה (ד״ה בענין משקל השקל) חזר בו וכתב שראה בעכו ״שקל הקדש של בסף, ומשקלו עשרה כסף, והם חצי אוקיא שהזכיר רש״י כפי דברי רבותינו הגאונים, הסלע י״ב אשטרלינ״ש, ואינם אלא עשרה, כדברי רש״י״.
באותה האגרת, מתאר הרמב״ן את הכתב והציורים שהיו על מטבע מחצית השקל, וזה לשונו: ״ומצאתי שם ביד זקני הארץ מטבע כסף מפותח פתוחי חותם, מצדו האחד כעין מקל שקד ומצדו השני כעין צלוחית, ובשני הצדדים סביב כתב מפותח באר היטב, והראו הכתב לכותיים וקראוהו מיד, כי הוא כתב עברי אשר נשאר לכותיים כמו שמוזכר בסנהדרין (כא:), וקראו מצד האחד ׳שקל השקלים׳, ומצד השני ׳ירושלים הקדושה. ואומרים כי הצורות מקלו של אהרן, שקריה ופרחיה, והצורה השני צנצנת המן (שמות טז לג)״.
בחפירות שחפרו בירושלים עיה״ק בסמוך למקום המקדש, שיבנה במהרה בימינו, מצאו כמות של מטבעות שכתוב עליהם ׳חצי השקל, שבהם היו משתמשים למצות מחצית השקל בזמן הבית. בעריכת שולחן הטהור של כ״ק אדמו״ר ממונקאטש שליט״א ביום שושן פורים תשס״ח, זכיתי שהעניק לי האדמו״ר שליט״א במתנה מטבע ׳מחצית השקל, ממטבעות אלו שנמצאו בחפירות, וחשיבות עצומה ונשגבה היא אצלי.
(אוצר פלאות התורה במדבר יז כג, ג)