גילויו של המקווה הפרטי של מרן ה'חזון איש' זצ"ל במהלך שיפוצים הנעשים בבנין ת"ת תשב"ר, שם התגורר במשך שנים רבות, עורר רגשות חבויים בקרב תושבי העיר, ששמו של רבן של כל בני הגולה נחרת בליבם דווקא בשל היותו תושב העיר ומי שֶׁהַגן עליה בתורתו וביראתו.
נספר כאן מעשה מופלא שהתרחש במקווה זה. מקור הסיפור הוא מרן הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצ"ל. בניו הגאונים שליט"א העידו שאביהם סיפר זאת כמה וכמה פעמים (אנחנו התוודענו לסיפור מהרה"ג רבי מתתיהו גודלבסקי).
יום אחד, סיפר מרן הגר"י אדלשטיין זצ"ל, הגעתי לביתו של מרן החזו"א, ואני פוגש שם את רבי יעקב שכטר זצ"ל, אביהם של האחים הגאונים לבית שכטר. רבי יעקב יצא זה עתה מהמקווה שהיה בבית החזו"א, והתגלה כאמור בימים אלה, כשכולו נרגש, עד שלא היה יכול לדבר מרוב התרגשות.
"נוכחתי לראות זה-עתה שלרבה' שלנו (החזו"א) יש רוח-הקודש!", אמר רבי יעקב, וסיפר כדלהלן:
"אני נוהג, שבכל בוקר, כאשר אני יודע שבמהלך היום אכנס לבית החזו"א, אני הולך למקווה. והנה היום ניגש אליי מאן-דהו בשעות הצהריים וביקש שאכנס אל החזו"א עם שאלה דחופה מאוד. כיון שהיה זה כבר באמצע היום, לא הספקתי לטבול בשעות הבוקר, ולפני שנכנסתי לחזו"א חיפשתי אפוא מקווה פתוח שאוכל לטבול בו עתה. חיפשתי וחיפשתי, ולא מצאתי, עד שהחלטתי שהפעם, בלית-ברירה, אכנס אל החזו"א מבלי לטבול.
"וכך היה. הגעתי לבית מרן, שפתח לי את הדלת, וכאן אירע דבר שגרם לי להתרגשות עצומה. מיד כאשר ראני, פתח החזו"א את פיו ושאל: 'האם טבלת היום?' – – – לא ידעתי את נפשי מרוב התרגשות! כיצד הוא יודע מהמנהג שלי לטבול כל פעם בעת היכנסי אליו? משהתמהמהתי להשיב, אמר לי החזו"א שאני יכול להיכנס לטבול במקווה הפרטי שלו…
"ראיתי בעיניי", סיים רבי יעקב שכטר בהתרגשות עצומה, כששיניו נוקשות זו לזו, "שיש לחזו"א רוח הקודש. אין לי הסבר אחר למה שקרה כאן", אמר.
(קול ברמה – בטאונה של רמת אלחנן)