כתובות צו
הסבר הגרי"ש אלישיב מה טעם גדולה שמושה יותר מלימודה?
כל המונע תלמידו מלשמשו – כאילו מונע ממנו חסד
יש כמה אופנים אמר הגר"ש אלישיב בשיעורו לפרש מה טעם גדולה שמושה יותר מלמודה.
טעם אחד, כי כשהוא לומד אצל רבו הלכה, יש הרבה הלכות שזה הלכה ואין מורין כן, ויש הלכה שהיא למעשה. אבל כשרואה כיצד רבו נוהג, זה הלכה למעשה.
טעם שני, כי בשביל לזכור את מה שלומדים צריך לחזור, אבל מה שרואה שרבו עושה, נקבע יותר וזוכר את זה יותר.
לפי הפירוש הראשון מובן הלשון גדולה שמושה, גדולה באיכות. אבל לפי פירוש השני לא מובן הלשון גדולה, זה לא גדולה באיכות, אלא זוכר את הדברים ליותר זמן.
טעם שלישי יש לפרש מה טעם גדולה שמושה יותר מלמודה, על פי מה שאמרו בכתובות (צו.), "כל המונע תלמידו מלשמשו וכו' רב נחמן בר יצחק אומר אף פורק ממנו יראת שמים". השמושה של תורה מביא ליראת שמים. זה לא נאמר אצל כל רב, רק אצל רב שאפשר לקבל ממנו יראת שמים.
ונשאל הגרי"ש איך אפשר ללמוד הלכה ממה שהרב נוהג, הרי אין למדים הלכה מפי מעשה (ב"ב קל:)?
והשיב שתלוי איזה מעשה, אם הוא רואה את רבו עושה מעשה רגיל, שא"א לחלק, זה הלכה למעשה.
עוד נשאל האם שמושה של תורה זה דוקא אם משמש את רבו, וכגון יצק מים?
והשיב שיצק מים, זה רק מציאות שע"י כך הוא נמצא תמיד אצלו, וע"י כך הוא רואה תמיד את כל ההנהגה שלו.
(גליון פניני אי"ש)