יבמות לה
האם אפשר להתנות קידושין בזרע של קיימא?
ובן אין לו
בספר שער אשר (שו"ת אהע"ז נ"א "מזכרת החליצות") מובא נוסח תנאי שנכתב ע"י בית דין של העיר סלוניקי שעושה החתן עם הכלה בשעת הקידושין, כשיש לו אח משומד או נעלם, כדי שהכלה לא תזדקק ליבום ולחליצה:
אנחנו בית הדין הבאים על החתום הודענו נאמנה כי בא אלינו הבחור … ביום חתונתו עם הכלה … וידוע לכל שיש לו אחמשומד, מזה זמן שהמיר דתו. והנה מדאגה שאם חלילה יפטר לבית עולמו בלי זרע של קיימא, הכלה עלולה להשאר עגונה.
על כן כה היה דברינו לחתן, שיעשה על פי מה ששמענו מרבני סלוניקי, וכך עשה החתן הנזכר כפי שדברנו אליו – בשעה שקידש את כלתו בפני העדים אמר: אני מקדש אותך על תנאי שאם לא אמות בלי זרע של קיימא אזי יהיו הקידושין חלים מעכשיו תיכף, וגם החופה והנישואים יהיו קונים קנין גמור.
אבל אם חלילה אמות בלי זרע של קיימא, אזי יהיו הקידושין בטלים ומבוטלים והיו כלא היו, וגם החופה וכל קניני האישות הכל יהיה בטל למפרע ולא יהיו חלים כלל, וטבעת הקידושין שנתתי תהיה מתנה בעלמא. ועל תנאי זה אני מקדשך ונוהג איתך כבעל ואישה כל זמן שאהיה עימך. ואני נשבע על דעת רבים … שלא אוכל לבטל תנאי זה באף תנאי בעולם. ולראיה באנו על החתום דייני סלוניקי …
ופסק הרמ"א (אהע"ז קנ"ז ד' ועיין ב"ש ו' וב"ח) 'המקדש אישה ויש לו אח מומר, יוכל להתנות בתנאי כפול, שאם תיפול לפני המומר ליבום, שלא תהיה מקודשת.
יסוד תנאי זה הינו על פי דברי המהר"י ברונא ו"תרומת הדשן". ואע"פ שה"בית יוסף" תמה וכתב: מאחר שאין ההיתר מבואר בתלמודים, היאך ניתן להקל בדבר?! על כן נשתקע הדבר, ולא ראינו ולא שמענו מי שהתנה כן… הרי ב"פתחי תשובה" הביא אחרונים רבים (תה"ד רכ"ג, פת"ש ח' ט', ועיין 'ישורון' ח' ט' י' קונטרס "אין תנאי בנישואין") המסכימים להלכה ולמעשה לתנאי זה.
(גליון נר לשולחן שבת)