חגיגה ג
מהו מקור שם הספר 'אזור אליהו'?
מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו
בשם צדיקים מפרשים בדרך רמז: "והבור ריק" – אם אדם הוא בבחינת "בור" ריק מכל תוכן, "אין בו מים" – אין בתוכו תורה המשולה כמים [אין מים אלא תורה – הוי כל צמא לכו למים], אז תדע לך כי "נחשים ועקרבים יש בו" – יש בו כל מיני נחשים ועקרבים שמסתובבים בתוכו…
כי כמו שהרמב"ם פסק "אין יצר הרע בא אל האדם אלא בלב הפנוי מן החכמה"…
אמר הכותב: עוד פשט מעניין חשבתי לפרש בדרך זו, לפי הסיפור המצמרר על הגה׳׳ק רבי אליהו הכהן מאיזמיר שבתורכיה, בעל ה״שבט מוסר" זי׳׳ע, ממנו נלמד שכאשר אדם מוסר עצמו ללימוד תורה, בכוחו להפוך גם את מלאך המוות שבא להורגו למלאך של חסר ורחמים.
את דבר המעשה סיפר הגה״ק רבי חיים פלאג'י זי״ע, בבואו לגלות לתלמידיו מדוע חיבר ה"שבט מוסר" את ספרו הנוסף "אזור אליהו" – וכך היה מעשה:
ה"שבט מוסר" היה משכים קום מידי יום בשעה מוקדמת מאד. לילה אחד, התעורר מוקדם יותר, ואף על פי כן קם כארי ממיטתו כדי לעסוק בתורה. לאחר שנטל ידיו, ניגש, כבכל פעם, לחגור את ה"גרטל", הלא הוא האבנט שהיה תמיד על מותניו. הצדיק לוקח את האבנט לידיו, אבל הפעם – כך הוא מרגיש – ה"גרטל" עבה יותר מהרגיל, עד שקשה היה לו לקושרו סביב המותניים.
בשל העלטה הגמורה ששררה עדיין בחוץ, לא יכול היה לברר את פשר הדבר, וכיוון שרצה כבר לישב וללמוד, לא שת ה"שבט מוסר" ליבו לשינוי בצורת האבנט, קשר אותו בדרך כלשהי, ושקע בתלמודו.
והנה, לפתע הוא מרגיש שהקשר מתרופף, והאבנט "מתנועע" לו על מותניו, עד שבשלב מסוים הוא נופל ארצה. מביט ה"שבט מוסר" סביבו, ולתדהמתו הוא מבחין ב … נחש ארסי!!!
עד מהרה התברר לו הנס הגדול שעשה עמו הקב"ה, כאשר במקום הגרטל הקבוע הזדמן לו נחש, ובשל חשקו הגדול ללימוד התורה, לא הבחין שהוא חוגר אותו במותניו… הנחש לא פגע ב"שבט מוסר", שהמשיך ללמוד כהרגלו. וכדי להודות להשי"ת על ההצלה הגדולה, חיבר את הספר "אזור אליהו", על שם הנס שנעשה לו באזורו…
ואת זה חשבתי להמליץ על מאמר חז"ל הנ"ל: "הבור ריק אין בו מים" – אם אדם הוא בבחינת "בור" – ריק מכל תוכן, "אין בו מים" – אין בתוכו תורה המשולה כמים [אין מים אלא תורה – הוי כל צמא לכו למים], אזי "נחשים ועקרבים יש בו" – יש לו מה לפחד מנחשים… אבל אם זה ההיפך – והאדם מלא במים [תורה], אז אין שום נחש ועקרב יכול לשלוט ולהזיק עליו, כי אז כח התורה מגן עליו מכל צער ומכל משחית, ומתקיים בו הפסוק [בראשית ט. ב] "ומוראכם וחיתכם יהיה על כל חיית הארץ"…
(גליון פנינים)