מנהג הכינור יסודתו בהררי קודש החל מהרה"ק הרבי ר' מרדכי מנדבורנא זיע"א, וככתוב בספר תהילים (לג, ב) "הודו לה' בכינור" (קמט, ג) "יהללו שמו במחול בתף וכינור יזמרו לו" (קנ, ג) "הללוהו בנבל וכינור", ועוד עניינים נשגבים אשר ראה בעבודת הכינור, מנהג זה נשתמר ונתקדש מאוד בקרב כל יוצאי חלציו ממשיכי דרכו בקודש.
ומסופר על בנו הרה"ק ר' מאיר מקרעטשניף זיע"א שבהיותו בן שנתיים היה חריף מאוד ופעם ניגש לאברך בביהמ"ד וביקשו שילמדו את אותיות האל"ף בי"ת, אחרי תקופה ראה אביו הר"ר מרדכי מנדבורנא שבנו יודע את האל"ף בי"ת, שאל אותו מאיפה יודע, ענה לו בנו שפלוני לימד אותו, כשאמר לו את שם האברך שלימדו ידע הרר"ם שאותו אברך אין בראשו מחשבות כל כך נקיות ולא היה ניחא ליה שהלה יהיה המלמד שלו, ורצה שישכח את הלימוד שהלה לימדהו, לכן סגר אותו למשך תקופה במקום בלי שום ספר כך שישכח את הלימוד ואח"כ יוכל הוא ללמדהו, כשסגר אותו הוא נתן לו כינור, ובאותו התקופה למד הילד בכשרונו האדיר חכמת הנגינה ואף למד את חכמת הכינור ובנה כינור בעצמו, ועבודת הנגינה נעשתה אצלו עבודה גדולה וקדושה ביותר, עד שאביו הק' היה מעורר אותו לפעמים באמצע הלילה שיבוא לנגן לפניו. והזהיר על כינורו לשמרו בקדושת ס"ת ואף להצילו מפני הדליקה בשבת כס"ת.
את המנהג נהוג לקיים בעיתות מיוחדות כגון אחר הדלקת נרות חנוכה, ביום הפורים, מוצאי יום כיפור, ובל"ג בעומר, הרה"ק ר' אליעזר זאב מקרעטשניף הי"ד נהג לנגן בכינור אף בכל מוצאי שבת.
בחצרות הקודש קרעטשניף נוהגים לנגן ניגון מיוחד המיוחס להרה"ק ר' אליעזר זאב מקרעטשניף הי"ד, ששרים כל הקהל ביחד מיד לאחר הדלקת הנרות בחנוכה, על פרק קל"ג בתהילים "שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים", ואחר שהקהל שרים את השיר נוטל האדמו"ר את הכינור ומנגן.
להפתעת החסידים השנה בחצה"ק קרעטשניף קרית גת כ"ק מרן האדמו"ר שליט"א לא ניגן בכינור בעצמו אלא כיבד את בניו, בכל ערב מימי החנוכה ניגן בן אחר.
מצו"ב תיעוד וידאו בני האדמו"ר מקיימים את מנהג הכינור ומנגנים את הניגון הנ"ל.
צילום: מהנעשה והנשמע בחצה"ק קרעטשניף ק"ג.